שירשור לי ולגל ♥

לילי - אני הולכת מאחורי טומי.

טומי - אנחנו צועדים בשקט, בלי לדעת ממש לאן

לילי - אחרי שעתיים של הליכה, שבהן אנחנו עוצרים כמה פעמים בגלל הרגל של טומי, למרות שהוא לא רוצה, הוא נעצר.

טומי - אני מתנשף, "מה קרה טומי?" לילי שואלת.

לילי - טומי ממשיך להתנשף. "הרגל שלך כואבת?" אני שואלת.

טומי - "כן. אבל זה לא זה. מתחיל להיות פה חם."

לילי - אני שמה לב שהוא צודק. חם? ביער מלא שלג? "רגע, כואבת לך הרגל? שב." אני אומרת לו.

טומי - אני מביט סביבי.

לילי - "שב." אני חוזרת.

טומי - אני מתיישב, מוזר - זאת אומרת, אני לא היחיד שמרגיש שחם.

לילי - אני פושטת את המעיל ויורדת על ברכיי כדי לבחון את רגלו של טומי.

טומי - "מה את עושה?"

לילי - "אמרת שכואבת לך הרגל, אז אני בודקת אותה."

טומי - אני מושך בכתפיי.

לילי - אני מקפלת בזהירות את המכנס של טומי.

* מקפלת.

טומי - אני מביט סביבי שוב.

חחח כבר מתקנת

לילי - "אוי!" אני אומרת לפני שאני מצליחה לעצור את עצמי.

טומי - "מה?"

לילי - "הרגל שלך קצת אדומה..." אני אומרת ומסתכלת על רגלו של טומי. היא אדומה לגמרי.

טומי - "מה?"

לילי - "שומדבר. אני מקבעת אותה שוב."

טומי - "אני רוצה להמשיך ללכת מפה."

לילי - "אז תן לי לקבע אותה."

טומי - "אבל זה ייעכב אותנו, גם כל התהליך..." אני מתחיל - "אחח!" אני פולט

לילי - "סליחה!" אני אומרת. "זה בגללי?"