שירשור לי ולגל ♥

לילי - אני מושכת את טומי בידו שוב.

טומי - "זה נכון?" אני שואל לבסוף, כמו איזה ילד פתטי בן 7.

לילי - אני נועצת מבט בג'וש וברוק, ממריצה אותם לענות.

טומי -"מה פתאום!" ג'וש אומר.

לילי - אני מעבירה את מבטי לטומי. "אתה מאמין לו, או לי?"

טומי - אוף. אני רוטן בלב, "לג'וש." אני אומר בשקט

לילי - אני לא מאמינה. אין מצב שהוא עושה לי את זה. אני מפנה את גבי, כדי שלא יראו את הדמעות בעיניי. "טוב, בסדר. אני הולכת." אני מתחילה ללכת.

טומי - אני עצום עיניים כדי להרגע, זה לא באמת קורה? נכון?

לילי - אני ממשיכה ללכת, עוצרת את הדמעות בגרוני יותר חזק מרגע לרגע כשאני מגלה שטומי לא עוצר אותי.

טומי - "נתראה מתישהו..." אני לוחש להם ומסתובב ללכת ללילי

לילי - אני ממשיכה ללכת.

טומי - אני מקטין את הפער ביני לבינה. "לילי!"

לילי - אני לא מסתובבת, נותנת לדמעות לזרום בשקט על לחיי.

טומי - "לילי?"

לילי - אני ממשיכה להתעלם ממנו, פונה ימינה, כדי שברוק וג'וש לא יראו אותנו.

טומי - "לילי! אוף עצרי רגע."

לילי - אני לא עוצרת אבל מאטה את צעדי.

טומי - "לי.לי!" אני רוטן

לילי - אני עוצרת ומתובבת אליו, כדי שיראה את הדמעות שבעיני. "מה?" אני שואלת.

טומי - "את לוקחת את זה יותר מידי קשה."

לילי - אני משלבת את ידי. "אני לא."

טומי - "נכון, את סתם בוכה." אני אומר בציניות

לילי - "אני מתכוונת שאני לא מגזימה."

טומי - "את כן."

לילי - "מה שתגיד. אני הולכת. אתה יכול ללכת לאן שאתה רוצה."