שירשור לי ולגל ♥

לילי - אני מסתכלת על טומי שנראה מרוצה.

טומי - אני שומע משהו שורק בחוץ, אבל זאת לא שריקה אנושית.

לילי - המבט של טומי משתנה למרוכז, שמו מקודם כשהוא שמע את הקרייריסטים. "את מי הפעם אתה שומע?" אני צוחקת, אבל מרצינה כשאני מבינה שהוא באמת שמע משהו. או מישהו.

טומי - "משהו שרק בחוץ..."

לילי - "משהו? או מישהו?" ברוק שואלת.

מה את מתכננת?

אממ מתנה [;

טומי - "משהו."

(:

לילי - "גם אני שמעתי את זה. זה לא נשמע אנושי." ג'וליאן אומר. הוא בקושי מדבר בזמן האחרון.

טומי - "כדאי ללכת לבדוק לא?" אני מציע, בשמחה הייתי עושה את זה בעצמי - אבל אני קצת "מוגבל" מהבחינה הזאת כרגע.

לילי - "רעיון טוב." ברוק אומרת. היא קמה ויוצאת להציץ מהפח הקטן. "אני רואה רק לבן." היא מכריזה. "וחום... וכחול. הנהר קרוב לפה. למרות שהוא קפ... רגע! אני רואה משהו כסוף!" ג'וליאן מזנק לפתח.

טומי - "מתנה מנותן חסות?" אני שואל.

לילי - "כן!" ברוק קוראת בניצחון. "רגע... איך נגיע אליו?"

טומי - אני לא יכול לעזור... אני חושב... "עד כמה רחוק הוא?" אני שואל.

לילי - אני קמה אל הפתח. "לא מאוד רחוק... אבל יש רוחות."

טומי - "אה."

לילי - "רעיון... מישהו?" אני שואלת אובדת עצות.

טומי - "אולי כדאי לקחת מקל ממש ארוך ולתפוס אותו?"

לילי - "איזה רעיון מצויין. אני רק צריכה לקפוץ שנייה החוצה. יש שם המון מקלות ארוכים." ברוק אומרת בציניות.

טומי - אני חורץ לה לשון.

לילי - "נו יופי..." אני רוטנת.

טומי - "ללכת לשם?" אני מציע.

לילי - לברוק יש מצב רוח מאוד ציני היום. "בטח. אתה רק צריך לקום - משהו שדרך אגב אתה עושה מאוד בקלות בזמן האחרון - ואחר כך לפרוץ את חומת השלג הזאת. זה לא שזאת בעייה. קלי קלות. קדימה."

טומי - אני קופץ שפתיים. "אני לא רואה שלמישהו יש רעיונות אחרים."

לילי - "באמת ברוק. זה שטומי נפצע, לא אומר שצריך לרדת עליו בגלל זה." אני מגנה עליו. ברוק נראית כמו מישהי שעוד שנייה עומדת להתפרץ עליי.

טומי - "הוא מציע רעיונות דפוקים! שינסה בעצמו!!!" ברוק צועקת. אני לא נפגע.

לילי - "אבל הוא לא יכול! הוא פצוע! יש לך רעיון יותר טוב? תספרי לנו. אנחנו מקשיבים." אני אומרת בקול. אבל לא צועקת. כי אני יודעת שהיא עצובה בגלל ג'וש. וכנראה שהדרך שלה להתמודד עם זה זאת צעקות.