לילי - אני וג'וליאן שותים קצת, עד הוא אומר שהוא צריך להתפנות. הוא הולך כמה מטרים ואני מסתכלת עליו כדי שלא יתנגש במשהו בטעות עד שהוא נעצר. כשהוא עוצר, אני משפילה את ראשי ומציירת קווים בשלג הרך.
טומי - אני עוצר לרגע בגלל היריה: מי מת? לילי? האם יכול להיות שג'וליאן הרג אותה? או אולי זה בעצם הוא שמת? אולי זה בכלל ג'וש, שמזעם הרגו אותו הקרייריסטים? כנראה שעם הלילה לא אדע מי זה... ואולי - לא אדע מי זה לעולם...
לילי - אני נתקפת בהלה. זה טומי מת? קרה לו משהו? אז אני נזכרת שהוא נטש אותנו בקרן השפע, ורב הבהלה שלי ננטשת לטובת כעס. זה לא היה בסדר! "מי מת לדעתך?" ג'וליאן שואל. "בטח מישהו ממחוז 11 או משהו כזה.." אני אומרת ומושכת בכתפיי.
לילי - "את חושבת שכדאי שננסה לתקוף את הקרייריסטים?" ג'וליאן שואל. "או לפחות את המחנה שלהם." "אין ממש הבדל," אני עונה. "וממש לא. אנחנו שניים והם 6 לפחות. למרות שגם אנחנו חזקים הם יותר ויש להם יתרון מספרי." ג'וליאן נאלץ להסכים איתי ואנחנו ממשיכים לחשוב.
לילי - אני מזהה תזוזה בין העצים. אני מכוונת את הקשת שלי, אבל עד מהרה אני מגלה שזו רק הרוח. אני נשארת עומדת עם המיתר מתוח וכל כמה דקות מסתובבת לכייון שנשמע ממנו רעש. תמיד זאת הרוח.
לילי - "אין פה כלום. אפילו לא ציפור אחת. ולא אכלנו כבר כמה ימים כלום חוץ מחצי ביסקוויט כל הזמן הזה." אני אומרת, וכאילו לפי סימן הבטן של ג'וליאן מקרקרת.