שירשור לי ולגל ♥

טומי - אני הולך למעלית ולוחץ 12 לפני שיתחילו לדבר איתי. אני עולה לחדר ונכנס לחדר אני מתקלח ומחליף חולצה ומכנס ועולה למרפסת אני מתיישב על המעקה של המרפסת ומביט החוצה.

לילי - אני עולה לקומה שלנו כמה דקות אחרי טומי. אני אפילו לא טורחת להתקלח או להחליף בגדים וישר דופקת על דלת החדר של טומי.

טומי - אני מביט החוצה

לילי - אני דופקת שוב.

טומי - בחוץ, בכבישים כולם שמחים ומאושרים, מחר מתחילים המשחקים

לילי - אני דופקת שוב, וכשטומי לא עונה, אני פותחת את הדלת. "היי." אני אומרת.

טומי - אני יושב ובוהה. תזכור - תדע לרוץ, תתפוס פער. אני אומר בליבי. אני חושב על המקומות האפשריים שאוכל לנחות בהם מחר. מקום מדברי, מקום מושלג, ערבה, ים, יער כל מקום! אפילו מקומות לא הגיונים בעליל.

אמממ... יסמין? נראלי שלא הבנת... לילי כרגע דפקה במשך שעות על הדלת של החדר של טומי, ועכשיו היא נכנסה לחדר שלו....

לילי - "טומי!" אני אומרת בקול חזק יותר.

חחח לי נראה שאת לא הבנת. טומי במרפסת למעלה...

טומי - אני עוצם עיניים.

אהה

לילי - אני פותחת לגמרי את הדלת. טומי לא בחדרו. אני הולכת למרפסת, כי אני דיי בטוחה שאני אמצא אותו שם.

טומי - "אמרו לי להיות עצמי..." אני אומר לאחר שאני רואה צל. היא מתקדמת.

לילי - אני צוחקת.

טומי - "הזוי. מחר מתחילים המשחקים. שנינו מטרות ראשוניות - רואים טומי, רואים מטרה." אני אומר והיא מתיישבת לצידי, אוספת את השמלה שלה, "למטה כולם נהנים, ומחכים בקוצר רוח למחר, במחוזות כולם מתוחים. בבית - כולם בוכים" אני ממשיך ונזכר בבית, באמא - שבוודאי יושבת ובוהה במסך, מתעקשת להאמין שזה אמיתי.

פיטה - "יופי של שיטה." אני אומר לקטניס כשאנחנו עומדים למטה בחברת המדריכים האחרים.

מאדג' - אני מביטה במסך הטלוויזיה, מתקשה להאמין שמחר מתחילים המשחקים. אני קמה והולכת לעבר הטלפון, בידיים רועדות מחייגת את המספר:
"הלו?"
אני שותקת.
"הלו? מישהו? מי זה? הלו?"
אני נושפת נשימה עמוקה - "ראית?"
הוא מגחך, "ברור..."
"מחר זה מתחיל..."
הוא שותק - "מסתבר. אל תדאגי, קטניס ופיטה למדו אותם הכי טוב שיכלו. הם יחזרו הביתה, שניהם. מאדג'? את בוכה?" הוא שואל.
"לא. אני מודאגת. למה כולם כל כך בטוחים ששניהם יחזרו? זה לא הגיוני!! זה היה, היה ועבר." אני אומרת ובוכה.
"אל תבכי, יהיה בסדר."
"ואם לא?"
הוא שותק. "את מוזמנת לבוא מתי שאת רוצה, גייל הות'ורן לשירותך." הוא אומר ואני מנתקת.

---

תשחקי את קטניס וגייל, אה כן - ואת לילי כמובן XDD

לילי - "אתה שוב אנטי," אני מעירה לו. "ואל תגיד שאתה לא, כי אתה יודע שאתה כן."

קטניס - אני מחייכת. "אמרתי לו להיות עצמו. לדעתי זה יעזור לו במשחקים. מבחינתו להיות עצמו זה לשתוק."

גייל - אני נאנח ומחזיק את הטלפון למקום. אני מתיישב שוב מול הטלויזיה וצופה בראיון של לילי, שוב. כזאת מקסימה... אבל זה לא היא. פשוט לא. זה הכל שקר אחד מוחלט. אני יודע את זה.

טומי - לא אמרתי אחרת, אני יודע שאני אנטי." אני אומר ומביט בה.

פיטה - "זה לא עוזר לי קטניס... הוא שתק למשך כל הראיון, זה לא יתקבל יפה בקפיטול."

מאדג' - אני מתיישבת על הרצפה ובוהה בסיכומים של הראיונות

לילי - אני מחייכת ושוקעת בעיניו הכחולות. "לא אמרתי שאמרת שאתה לא, רק הדגשתי."

קטניס - "מה הם יחשבו על זה? שהוא ילד מופנם? שהוא לא אוהב לדבר? לא יקרה כלום, אל תדאג."

גייל - הטלויזיה עוברת אוטומטית לראיון של טומי. הוא שותק. זה דווקא כן הוא. בטח קטניס אמרה לו להיות עצמו... אני מחייך וחושב עליה.

טומי - אני שותק. "לא קר לך בשמלה הזאת? אני קופא קר מלראות אותך..." אני משנה נושא.

פיטה - "אני רק דואג לו..." אני מסביר, אף על פי שזה לא כל כך קשור.,

~~חה חהD: גמרנו עם מאדג' DXD~~

לילי - עכשיו אני שמה לב לשפתיו הכחולות של טומי. לא הרגשתי את הקור עד עכשיו... צללתי בעיניים שלו. "עכשיו כשאתה אומר את זה... כו."

קטניס - "אני יודעת. גם אני דואגת להם."

טומי - "הייתי מציע לך מעיל עם היה לי..." אני חושב, טוב נו - מה זה משנה עם אני רומנטי או לא - מחר אני מת במילא.

פיטה - אני הולך לכיוון המעליות, קטניס אחרי

לילי - "תודה, זה בסדר... חשבת אולי להיכנס פנימה?" אני שואלת. איזה מתוק!!!

קטניס - כשאנחנו עולים למעלה, אני נכנסת לחדר של לילי. היא לא שם. בטח במרפסת... אני לא אפריע לה.

טומי - אני מחייך וקם.

פיטה - אני נכנס לחדר שלי, ומסתכל על הטלפון שבחדר.

לילי - אני קמה רועדת אחרי טומי ושנינו נכנסים.

קטניס - אני נכנסת לחדר שלי, להתחמם. ממש קפוא בחוץ.

טומי - "רוצה לקחת בגדים מהארון שלי? נראה לי ששמו לך בארון רק חצאיות וחולצות בטן." אני שואל.

לילי - "במזג אוויר כזה? זה נראה לי מוזר אבל בסדר..." אני אומרת באדישות, אבל הלב שלי עושה סלטה.

טומי - "כן טוב, הם יהיו גדולים עלייך ויעשו למיס אפי התקף לב, אבל אני חושב שגדול זה כיף" אני אומר לה, אני גבוה ממנה בראש, אולי יותר...