שירשור לי ולגל ♥

לילי - אני הולכת לצידו של טומי.

טומי - "אהבתי את הקשת."

לילי - היד שלי נשלחת אוטמטית לגעת בקשת. אני שומטת אותה. "אני לא. אבל תודה."

טומי - "את ממש לא 'נשית'. הטעם של מרטין מתחיל להפתיע אותי.." אני אומר

לילי - "אממ.. תודה?"

טומי - אנחנו נכנסים ל"שעת התה"

לילי - אני חושבת על דבריו של טומי. 'מרטין!' אני נזכרת. הבטחתי שאני אתקשר אליו. זה יכול להיות תירוץ נחמד לצאת מפה.

טומי - אני מתיישב על הספה.

לילי - "היי, אפי... אני יכולה ללכת להתקשר?" אני שואלת.

טומי - אני מביט על השולחן שערוך במיוחד בשבילנו. כנראה זה מנהג חדש שאפי המציאה, אם כי היא לא נראית מעודכנת במיוחד

לילי - "לא! תחכי לאחרי שעת התה!" אפי אומרת בנחרצות.

טומי - מגישים תה ועוגיות אבל אני שם לב שהמבוגרים מדללים את התה עם נוזל שקוף - אלכוהול בוודאי.

לילי - "אוף..." אני ממלמלת בשקט ומתיישבת.

טומי - אני לוגם מכוס התה שלי

לילי - אני מתעלמת מכוס התה שלי.

טומי - התה הזה לא משהו

לילי - אני בוהה באוויר בשיעמום.

טומי - קאורסון. אני מביט בו ולוקח אותו לידי

לילי - אני מסתכלת על טומי.

טומי - "זה טעים, תנסי" אני ממליץ

לילי - אני לוקחת קוראסון אחד בהיסוס ונוגסת בו. זה באמת טעים.

טומי - "אז. מתחילים ממחוז 11 עד הקפיטול ואז למחוז 12?" אני שואל

לילי - "כן. יש לכם תלבושת לכל מחוז שהצוות שלכם עיצב."

טומי - "נהדר." אני אומר ונוגס בקאורסון.

לילי - אני נאנחת. "ניחוש פרוע: התלבושות שלי אלה רק שמלות?" אני ממלמלת בשקט, כדי שרק טומי יישמע ונאנחת.