עוד שירשור! שירשור לגל ולי 3> עיר של...

קתרין - "אוחחח..."

אנאבל - אני מחייכת. "קדימה, על הרגליים."

קתרין - "אני צריכה להתלבש. ולהתארגן."

אנאבל - "בסדר. לחכות לך או לרדת לאכול?"

קתרין - "לכי לאכול, אני אבקש מדיימון שיביא לי איזו לחמניה לנשנש. הגיעו מברקים?"

אנאבל - אוקיי, אז זה עכשיו או לעולם לא, אני חושבת. "לא שאני יודעת.." אני מתחילה. "אבל שמעתי את דיימון ואמא שלי מדברים על זה שמצבו של סבסטיאן הורע."

קתרין - אני בוהה בה.

אנאבל - "הוא יהיה בסדר, אני בטוחה שכן." אני אומרת לה.

קתרין - "הם החזירו תשובה בנוגע לג'יימס?"

אנאבל - "א שאני יודעת."

קתרין - "אז אני ארד לבדוק." אני אומרת וקמה מהמיטה, תחושות מציפות אותי ואני מנסה מאוד להשאר חזקה. אני צריכה להוכיח את עצמי. אני לובשת שמלה אחרת, לא זאת שלבשתי אתמול, סתם כי אמא תמיד מטיפה לי על זה. שיש לי עוד שמלות. אני בוחרת שמלה קיצית כחולה, העוזרת נכנסת בחדר ועוזרת לי ללבוש אותה, היא פשוטה - השמלה - לא מסובכת מידי. אני שוטפת קצת את פני ויורדת לחדר האוכל

אנאבל - "הו, קייט." אני קוראת כשאני רואה שהיא נכנסת לחדר האוכל.

קתרין - "לא היית הרגע למעלה?"

אנאבל - "ירדתי כשהתלבשת."

קתרין - "מקסים."

אנאבל - "אני יודעת. סלט?"

קתרין - "הדוור כבר הגיע?"

אנאבל - "אני לא יודעת. תשאלי מישהו אחר."

קתרין - אני הולכת לסלון, מקווה למצוא שם את אמא מפטפטת עם גברת ווייטייר.

אנאבל - אני מתיישבת בשנייה שתומס מגיע לחדר בסערה. "אנה, אני רעב." הוא מכריז. אני מחייכת ומחווה לו להתיישב לידי.

קתרין - היא לא שם

אנאבל - תומס מתיישב לאכול, עורם אוכל על צלחתו, מנצל את העובדה שאמא לא נמצאת. הדלת נפתחת ואמא של קייט נכנסת. "הו, גברת בראון." אני נדה אליה בראשי בברכה. "צהריים טובים. קייט מחפשת אותך."

קתרין - אני מביטה על השידה, מקווה אולי למצוא שם מברקים

אנאבל - "באמת? היכן היא?" היא שואלת. אני מחווה על הדלת. "היא הלכה לסלון, למיטב ידיעתי."

קתרין - אין שם כלום