עוד שירשור! שירשור לגל ולי 3> עיר של...

אנאבל - אני מהססת. "הם מאוד... שמרנים. מהדור הישן." אני מסבירה.

קול - "אני מכיר את ההורים האלה כבר. אבא שלי כזה."

אנאבל - אני נדה בראשי. "הו, לא. אתה לא מכיר את ההורים שלי."

קול - אני צוחק

אנאבל - "בחיי שאני לא מבינה מה כל כך מצחיק אותך." אני אומרת ונאנחת. קול מנשק אותי. אני מחייכת תוך כדי.

קתרין - "אני חוזרת לניו המשפייר ליום יומיים." אני מודיעה לסבסטיאן. "מה? למה?" הוא שואל. "אני רוצה לומר שלום לכולם, ואני צריכה בגדים." אני מסבירה

אנאבל - אני וקול נשארים שם במשך זמן מה, ובסביבות השעה שש אני מחליטה לחזור הביתה. אני וקול מסכמים שהוא יבוא לארוחת ערב בשעה שבע וחצי.

קתרין - אחרי כמה שעות מארגנים לי שער, אני אצא עוד מחר בצהריים ואגיע לניו יורק תוך כמה שעות או ימים.

אנאבל - התגובה של אמא ואבא כשאני מספרת להם שקול יבוא לארוחת הערב לא מתלהבת במיוחד, אבל סבא מחייך, מעודד אותי, ואומר שהוא יצא לאכול איתנו ארוחתם ערב. אני מחייכת.

קתרין - השער מוכן, אני נושקת לסבסטיאן על לחיו נשיקה חפוזה ועוברת בשער.

אנאבל - אני נכנסת לחדר שלי ומתקלחת, לוקחת את הזמן.

קתרין - השער כאילו זורק אותי אל מחוצה לו ואני כמעט נופלת לשלולית בוץ ענקית מחוץ לאחוזה. אני נאנחת בהקלה.

אנאבל - אני יוצאת מהמקלחת, בוחרת לעצמי שמלה ומתלבשת.

קתרין - אני נכנסת הביתה, הבגדים שלי מסריחים בגלל שהם אותם בגדים שלבשתי עוד בשנחאי, ואני נראית נורא כי היגיינה לא הייתה ראש דבר השבועות האחרונים. "מיס קתרין." קולו המוכר של דיימון נשמע מודאג קלות, "דיימון." אני אומרת בחיוך ובהקלה, פרצוף מוכר - הוא מחזיק בידיו מגש ועליו כוסות תה וקנקן חרסינה. "הכן לי את האמבטיה והודע לוורה שתבוא לעזור לי." אני אומרת לו, "ואתה מביא את המגש הזה לחדר האוכל?" אני מוסיפה. "כן גברתי. יש אורח היום." הוא מספר, "אם כך מוטב שאהיה יפה. תודיע לאימי שחזרתי מניו יורק. בסדר?" אני אומרת ועולה במדרגות

אנאבל - אני מסתרקת ומסדרת את השיער שלי בעדינות. אני שומעת קולות גרירה במסדרון, אז אני פותחת את הדלת. "קייט." אני קוראת בהפתעה ובשמחה. "חזרת."

קתרין - "רק לכמה ימים. את חושבת שג'ורג' יהיה מוכן להשאיל כמה מבגדיו? הבטחתי לסבסטיאן שאביא לו חליפה או שתיים." אני אומרת.

אנאבל - אני מושכת בכתפיי. "אני לא רואה סיבה שלא. אז כדאי שתדעי, שקול בא היום לארוחת ערב. את רואה, אני כן יכולה להחזיק מערכת יחסים."

קתרין - אני נכנסת לחדר שלה וסוגרת אחרינו את הדלת, "סבסטיאן הציע לי נישואין."

אנאבל - אני בוהה בה בפה פעור. "סבסטיאן... בשם המלאך! קייט, מה אמרת לו?"

קתרין - "שהוא צריך להוכיח את עצמו... מה יכולתי לומר?"

אנאבל - "אממ, יכולת לומר כן."

קתרין - "אני לא אומר כן. לא עד שארגיש שזאת הבחירה שלי."

אנאבל - "את אוהבת אותו? את רוצה להתחתן?"

קתרין - "מאוד! אבל.."

אנאבל - "אבל מה?"