עוד שירשור! שירשור לגל ולי 3> עיר של...

אנאבל - "אני מרגישה נורא."

קתרין - "האנגאובר?"

אנאבל - "אני מניחה שכן."

קתרין - "בואי הנה."

אנאבל - "מה?"

קתרין - "בואי."

אנאבל - אני עושה לקייט פרצוץ מוזר ומתיישבת קרוב יותר אליה.

קתרין - "אני מתגעגעת אלייך."

אנאבל - "אבל אני פה. איך את יכולה להתגעגע אליי?"

קתרין - "אני מרגישה שאת רחוקה."

אנאבל - אני מתרככת. "מה זאת אומרת?"

קתרין - "את משתכרת לך, אני תקועה במשולש אהבה מפוברק, את נשארת באליקנטה, אני הולכת לכפרים. אין קשר בינינו."

אנאבל - "קייט, את החברה הכי טובה שלי. תמיד יהיה בינינו קשר."

קתרין - "ומה אם אנחנו מתבגרות?"

אנאבל - "התבגרות זה דבר טבעי לחלוטין, קייט."

קתרין - "אני..." אני מתחילה לומר. חלון המרפסת מתנפץ.

אנאבל - אני ממצמצץ בהפתעה. "מה לכל ה...?"

קתרין - "יש כאן שד." אני אומרת. חלון נוסף מתנפץ

אנאבל - אני קופצת. "אני הולכת להביא את הנשקים מהמזוודה. תמצאי אותו בינתיים." אני רצה לחדר ומתעלמת מהסחרחורת שפוקדת אותי בדרך.

קתרין - אני רצה למטבח כשחלון מתנפץ ורסיסים נכנסים לידי ופוצעים את לחי ומצחי. "סבסטיאן!" אני צועקת

אנאבל - אני מחטטת במזוודה שלי ובעיקרון מעיפה הכל החוצה עד שאני מוצאת את הנשקים שלי ושל קייט ויורדת בחזרה לסלון במהירות.

קתרין - "סבסטיאן!" אני צועקת שוב. מוציאה סכין קצבים מאחת המגירות, זה לא יעזור אבל לפחות אוכל להגן על עצמי.

אנאבל - לפתע השד עומד מולי. לפני שאני מספיקה למצמץ, גם בגלל ההפתעה וגם בגלל ההנגאובר, השד מכה בראשי ואני נופלת על הרצפה ומתעלפת.

קתרין - אני נושפת ורצה ברחבי הסלון.

סבסטיאן - "קייט?!" אני צועק לכיון קולה, שהעיר אותי לפני רגע.