עוד שירשור! שירשור לגל ולי 3> עיר של...

קתרין - "לילה טוב, סבסטיאן"
-
אנאבל - הארגז הראשון נפתח בקלות משחשבתי, ואני מחייכת לעצמי בסיפוק.
-
-
קתרין - הוא יוצא מהחדר ואני נשכבת על המיטה. לבדי.

אנאבל - אני שותה מהבקבוק ומציצה לארגז.

קתרין - אני עוצמת עיניים. מדמיינת לי שתומאס נמצא לידי. אני בגדתי בו.

אנאבל - אני מקמטת את מצחי. בארגז נמצאות ערמות של ניירות.

קתרין - בדימיון שלי, תומאס מביט בי בעיניים כועסות, ניבים שלופים, מבט של שנאה. אני פוקחת את עיני ומתנשפת בהיסטריה.

אנאבל - אני מרימה בעניין את אחד הדפים וקוראת. אני לא מבינה הרבה, אבל ממה שאני מבינה, סבסטיאן קיבל צו הרחקה ממקום מסוים. אני מקמטת את מצחי.

קתרין - אני מחליטה לצאת למרפסת. ראיתי שיש אחת.

אנאבל - אני מכניסה את הדפים בחזרה לארגז וסוגרת אותו בשקט, ואז עולה בחזרה במדרגות לקומת הקרקע.

קתרין - אני משקיפה על העיר ועל התעלות, אין איש בחוץ.

אנאבל - אני חוזרת למטבח כדי להחזיר את הסכין. כשאני מסתובבת לצאת מהמטבח, סבסטיאן עומד ממש מולי, כמה סנטימטרים ממני.

תהיי סבסטיאן, קיי?

סבסטיאן - אני עומד מול אנאבל

אנאבל - "כן?" אני שואלת בגבה מורמת. "מה את עושה במטבח?" סבסטיאן שואל. "מה אתה עושה במיטה עם קייט?" אני שואלת בחזרה.

סבסטיאן - "סטוקרית!"

אנאבל - אני צוחקת למראה לחייו המאדימות. "אני לא סטוקרית. עברתי שם והדלת הייתה פתוחה. פעם הבאה שתנסה להשכיב מישהי, תסגור את הדלת." אני אומרת, שמחה משינוי הנושא.

סבסטיאן - "לא שכבתי איתה."

אנאבל - "ניסית, בכל אופן." אני מנסה לצאת מהמטבח אבל סבסטיאן חוסם את דרכי. "כן?" אני מרימה גבה.

סבסטי - "לא."

אנאבל - "מה לא? אסור לי לצאת מהמטבח?"

סבסטי - "לא ניסיתי לשכב איתה. אני לא אנס."

אנאבל - "אז בשביל מה צווי ההרחקה."

סבסטי - "מה את מבינה בחיים שלי, ליידי אנאבל?"

אנאבל - "אני לא. בגלל זה אני שואלת. וחוץ מזה, אני אולי לא מבינה בחיים שלך, אבל אני מבינה בחיים של קייט, שהיא במקרה החברה שלי."

סבסטי - "תסתמי קצת, ליידי אנאבל, ותחפשי לעצמך חיים."

אנאבל - "יש לי חיים, ואם תואיל בטובך לזוז אני אוכל להמשיך בהם."

סבסטי - "מה קורה פה?" קתרין נכנסת לחדר