פנימיית ליברטי. שירשור ((:

ג'ונתן - "לא, אז הוא משקר." אני אומר בציניות.

קרטר - אני מושך בכתפיי. תומאס צוחק

ג'ונתן - "טוב, אני עדיין לא הייתי בחדר שלי... אז אני אלך עכשיו." תומאס אומר. "אפשר לבוא?" שואל קרטר.

קרטר - אני מביט בתומאס במעיין מבט חנפני

ג'ונתן - "למה לא?" תומאס שואל, בשמץ של חיוך בקולו.

קרטר - "אתה בא נייתן?"

ג'ונתן - "לא, אני חושב שאני אשאר כאן. תלכו שניכם."

קרטר - "אוקיי. נפגש בארוחת הצהריים?" אני שואל.

ג'ונתן - "אם אני אהיה רעב."

קרטר - "אני אבוא עוד מעט." אני אומר

ג'ונתן - "אתה לא חייב. ביי."

קרטר - אני פונה להביט בתומאס, הוא מושך בכתפיו. "אז איפה החדר שלך?"

ג'ונתן - "אין לי מושג." תומאס אומר. אני שומע אותו כשהם יוצאים מהחדר. "אבל אתה מוזמן לעזור לי לבדוק."

אוקיי, אני חושבת שאת יכולה להיות תומאס לכמה זמן ^^

קרטר - "אוקיי. מה המספר?" אני שואל. "B12" הוא אומר. "יופי.. קומה שניה. בוא."

נאא, אני אהיה דיוויד.

דיוויד - אני שומע את הדלת נפתחת, ומרים את עיני. "היי?"

קרטר - אנחנו נכנסים לחדר של תומאס ואני כמעט נחנק מהפתעה

דיוויד - "זה לא כאילו לא פגשתם אותי שנים. איך ידעתם באיזה חדר אני ומה אתם רוצים?" אני שואל.

קרטר - "אני השותף שלך, דביל, וכן - אני לא מרוצה מהמצב." תומאס אומר

דיוויד - אני מתרומם מהמיטה שלי במהירות. "מה??" אני שואל בחלחלה.

קרטר - "גם אני אוהב אותך." תומאס אומר בציניות.

חחחחחחחחחחחחחחחחח XD

דיוויד - אני לא טורח אפילו לנסות להסביר את עצמי. אני מעולם לא הייתי עם מישהו בחדר, מאז שדרשתי מההורים שלי להפסיק. למה עכשיו כן? למה?? אני נועץ מבט בתומאס.

קרטר - "אני לא מתכוון להציק לך. אני מתכוון לישון פה. וזהו."

דיוויד - "אתה בטוח שאתה ישן פה?" אני בוחר את מילותיי בקפידה.

תומאס - "אתה רציני?"

דיוויד - "אני תמיד רציני."