עוד שירשור! שירשור לגל ולי 3> עיר של...

אנאבל - אני קדה קידה קטנה. "רוב תודות. גם את." אני חושבת שזה מוזר שעד עכשיו היא לא העירה לי על ה... איך היא קראה לזה? מיזמוזים עם מת'יו.

קתרין - "אנחנו מחכות למישהו?"

אנאבל - "לך."

קתרין - "אבל אני מוכנה."

אנאבל - "אז יוצאים!"

קתרין - אני מהנהנת באישור

אנאבל - "בואי כבר!" אני מושכת את ידה של קייט ואנחנו יוצאות מהחדר.

קתרין - אנחנו יוצאות לכיוון מנצ'סטר.

אנאבל - אני מחייכת לעצמי כל הדרך לביתו של מת'יו. כשאנחנו מגיעות למנצ'סטר אני מתחילה לכוון את קייט, כי היא לא יודעת איפה מת'יו גר.

קתרין - "מניין לך לדעת איפה הוא גר?" אני שואלת באמצע הדרך

אנאבל - "הייתי אצלו אתמול. כבר אמרתי לך את זה."

קתרין - אני שותקת.

ראיתי את זה!!!

אנאבל - "למה את שותקת?"

קתרין - "כי אין לי מה לומר?"

אנאבל - "תשובה גאונית." אני אומרת לה, בדיוק כשאנחנו מגיעות לדירה של מת'יו.

קתרין - מסיבה לא ברורה אני מוצאת את עצמי מנסה להגיע לחוטי המחוך ומתחילה למשוך בהם, להדק אותם

אנאבל - אני מגלגלת עיניים. "הוא לא יעשה לך כלום." אני אומרת ודופקת בדלת.

קתרין - אני מושכת בכתפיי

אנאבל - אני מחכה. מת'יו פותח את הדלת.

קתרין - בזמן שמת'יו הזה בוחן אותנו, אני אוספת את שיערי לפקעת מאותגרת.

http://fc09.deviantart.net/fs71/i/2012/049/9/9/katherine_and_damon_by_atlantiss505-d4q4d2w.jpg
בבקשה. תגידו לי שיהיו עוד פרקי פלאשבק ל1864

אנאבל - "שלום." אני מחייכת אל מת'יו.

אני מתפללת בליבי.

קתרין - "אתה מת'יו?"

אנאבל - "לא, זאת פאולין, התרנגולת של מת'יו. ברור שזה מת'יו!"

קתרין - אני סוקרת את הבחור במבטי

אנאבל - "את בטח קייט." אומר מת'יו. "קת'רין." היא מתקנת אותו ומביטה בי במבט זועף. "מצטער. תיכנסו." אומר מת'יו בנימוס מוזר. אנחנו נכנסות, קייט מהססת קצת לפני.