עוד שירשור! שירשור לגל ולי 3> עיר של...

אנאבל - אני מורידה את הכפפות והכובע, ומפזרת בעדינות את השיער שלי.

קתרין - אני נוקשת על הדלת בעדינות. מחכה לתשובה

אנאבל - "את יכולה להיכנס, קייט." אני אומרת.

קתרין - אני נכנסת לחדרה, "היי. את נראית מותשת." אני מעירה

אנאבל - "מדידת שמלות." אני נאנחת. "שעתיים שלמות."

ד"א - ראית שתיקנתי את התגובה שלי?

אהא ואני מודה לך על כך (:
את חושבת כמה מגניב זה?!

קתרין - "טוב, לא כל יום אח שלך מתחתן."

אהא.

אנאבל - "איך היה עם תומאס?"

קתרין - "היה בסדר"

אנאבל - אני מרימה גבה. "רק בסדר?"

קתרין - "את יודעת. זה היה מובטח שלא יהיה פשוט אבל." אני שותקת

אנאבל - "נכון. הוא ערפד. אז?"

קתרין - "אני חושבת שהוא מפחד ממני." אני קובעת לבסוף

אנאבל - "הוא מפחד ממך? מה יש לפחד ממך?" קייט עושה לי פרצוף. "טוב, את לא נראית מפחידה במיוחד."

קתרין - "אבל יש לי אסטלה, ואני ציידת צללים. גם אם הייתי בת 80 הייתי נראית מאיימת."

אנאבל - "אז תכניסי את האסטלה למגף. וחוץ מזה, האסטלה היא לא כלי נשק."

קתרין - "הכוונה להסביר שאני ציידת צללים וטכנית אני לא אמורה בכלל לדבר איתו."

אנאבל - "זה לא הפריע לך היום בבוקר."

קתרין - "מסתבר שזה מפריע לו."

אנאבל - זה מתחיל להתיש אותי. "איך בדיוק?"

קתרין - "אני אלך לראות מה שלום אמא שלי." אני אומרת, כנראה אנה לא עקבה אחרי מה שאמרתי לה. אני קמה מהמיטה

אנאבל - "טוב..." אני ממלמלת ונשכבת על המיטה.

קתרין - אני הולכת לישון במקום לבקר את אמא

אנאבל - אני מחליטה להיכנס להתקלח, ומבקשת מננסי שתמלא לי אמבטיה.

קתרין - אני פושטת מעלי את הבגדים ונכנסת מתחת לשמיכה

אנאבל - אחרי שעה וחצי אני נכנסת למיטה בפיג'מה ונרדמת.

תריצי...