עוד שירשור! שירשור לגל ולי 3> עיר של...

קתרין - אני חושבת על ניוטון

חחחחח באתי לכתוב לילי. מחשבות הזויות זה לא הקטע של טומי?

אנאבל - "איפה היית, אנאבל?" אמא שואלת כשאני חוזרת. "טיילתי בחוץ." אני עונה בתמימות.

קתרין - "היי." קולו של תומאס מקפיץ אותי, הוא לבוש באחת החליפות המוכרות שלו, ידיו בכיסיו. "הבהלת אותי." אני אומרת. "רק עכשיו?" הוא שואל. אני נושקת לו.

אנאבל - "ואיפה קייט?" אמא שואלת. "היא הייתה איתך?" אני מתאפקת לא לגלגל עיניים. "כן, היא עדיין מסתובבת קצת בחוץ.

קתרין - "מה שלומך?" הוא שואל כשאנחנו חוזרים להתיישב

אנאבל - "בסדר. את יודעת איפה תומס?" אני נדה בראשי. "כנראה בחדרו." אני אומרת

קתרין - "החבר שלי לשעבר שהוא אח של החברה הכי טובה שלי חזר ממסע חיפושים אחרי כלה. נראה לי הוא קצת כועס שהמשכתי הלאה."

אנאבל - אמא מהנהנת. "תודה." אני קדה קלות והולכת.

קתרין - "בגלל זה נפרדתם?" תומאס שואל, הוא קם וקוטף תפוח מהעץ, נותן לי אותו.

אנאבל - אני מטיילת לי במסדרונות הבית, חושבת על משהו לעשות. לבסוף אני ניגשת לפסנתר, מתיישבת ומתחילה לנגן יצירה צרפתית בעלת שם מסובך

קתרין - "אני חושבת שהבנתי דברים."

אנאבל - "ליידי אנאבל?" אני שומעת קול מאחוריי. אני מסיימת את היצירה השנייה שלי ומסתובבת. ננסי עומדת בדלת.

קתרין - אני נוגסת בתפוח בזמן שתומאס מחבק אותי לחיקו

אנאבל - "כן?" אני שואלת. "אמא שלך שאלה אם תרצי להצטרף אליה למדידת שמלות."

קתרין - "אתה מתגעגע לחיים הקודמים שלך?" אני שואלת.

אנאבל - אני חושבת לרגע. "לחתונה?" אני שואלת. היא מהנהנת. "תגידי לה שמיד אגיע." ננסי יוצאת מהחדר.

קתרין - "בטח. אני מתגעגע אליהם מאוד. לאחותי, להורים שלי. אני מתגעגע לשמש של שעות הצהריים." הוא מחייך

אנאבל - אני קמה, הולכת לחדר שלי ומסדרת את השיער, שמה כפפות וכובע. אני חוזרת. אמא מחכה לי בכניסה.

קתרין - "את לא מכאן, נכון? מניו המפשייר? מהגרת? איפה נולדת? אידריס?" הוא שואל. "אנגליה." אני עונה.

אנאבל - "אני שמחה שבאת, אנאבל." אמא אומרת. אני מהנהנת, ואנחנו יוצאות.

קתרין - "אני ממרילנד." הוא אומר. מרילנד, אני חושבת, זה מאוד רחוק, מעניין כמה זמן לקח לו להגיע לכאן - לא יצאתי מניו המפשייר מאז שהגעתי.

אני מריצה.

אנאבל - אחרי בערך שעתיים, אנחנו חוזרות הביתה. במשך השעה הראשונה רק בדקנו את המידות המתאימות ביותר, ובשעה השנייה ניסינו להחליט על המראה של השמלות.

חחח אני חשבתי בכיוון של מדידות והתאמה לקראת התפירה... אבל יאללה נזרום [;

קתרין - אחרי לא מעט נישוקים אנחנו נפרדים כל אחד לביתו, בגלל שתומאס נתקף חששות מהשמש שצפוייה לעלות. אני מצעטרת שהוא הולך

מרוצה?

אנאבל - כשאנחנו חוזרות, אני הולכת לחדר שלי, דיי מותשת, ומתיישבת על המיטה.

קתרין - אני חוזרת לאחוזה, הולכת לחדר של אנה