טומי - הצלצול הגואל. אני חושב וקם, אני מבחין שמרטין נרדם על השולחן שלו, אני מנענע אותו, הוא מתעורר. "מה?" הוא שואל. "תישון בבית, יש עוד שעה." אני אומר. הוא משפשף את עיניו, "נרדמתי?" הוא שואל. "אהא." אני עונה
טומי - "העניינים בבית שלך עדיין לא משהו?" אני שואל כשאנחנו יוצאים, "אבא שלי נוסע היום לקפיטול, אולי אני אצליח לישון בלילה." הוא מושך בכתפיו, לובש את המעיל שלו, "אני לא מבין למה מרץ ועדיין קפוא..." הוא מהרהר.