שירשור לי ולגל ♥

טומי - אני שותק

לילי - אני מתחילה לחשוב בזמן שאני שותקת, ותוך כמה דקות אני מתחילה להתעצבן לחלוטין על טומי. רק מהמחשבות.

טומי - "אולי תלכי?"

לילי - "המשפט 'אני לא זזה מפה עד שאתה לא אומר שאתה קורא' אומר לך משהו?"

טוב נמאס לי מהשיחה הזאת.

טומי - "לילה טוב לילי."


*עכשיו צהריים

לילי - "עכשיו צהריים, אם לא ידעת." אני אומרת והולכת.

טומי - אני שומע את הטריקה ומעיף מבט לעבר הדלת

לילי - אני הולכת אל החדר שלי ומתיישבת שוב על אדן החלון, מול הדלת.

טומי - שוכב לי

לילי - אני מושכת את ברכי אליי ומחבקת אותם.

טומי - מישהו דופק על הדלת. "כן."

לילי - אני משעינה את סנטרי על ברכיי, ובוהה בנוף המטושטש. בהתחלה אני חושבת שהוא מטושטש כי הרכבת נוסעת מהר, אבל אז אני מבינה שזה בגלל הדמעות.

טומי - אווקס נכנס לחדר ומניח על השידה שלי פתק. כשהוא יוצא אני מתחיל לקרוא אותו.
"צא כבר החוצה"

לילי - אני מתעלמת מהדמעות, עוצמת את עיני.

טומי - אני יוצא מהחדר והולך למסדרון. מהחדר של לילי נשמעים קולות מוזרים

לילי - אני מושכת באפי בשקט.

טומי - אני דופק על דלת החדר שלה

לילי - "מי זה?" אני שואלת בקול שמשתדל להישאר יציב.

טומי - אני נכנס לחדר, לילי בחיים לא תיתן לי להכנס בדרך ארחת

לילי - אני מרימה את מבטי. "אני מניחה שאתה נהנה לראות אותי ככה." אני אומרת וקוברת את פניי בברכי.

טומי - "אני חושב שכן. אולי. לא בטוח."

לילי - אני שותקת. "מה אתה רוצה?" אני שואלת לבסוף. "באת להמשיך לרדת עליי?"

טומי - "לא. שמעתי אותך בוכה"

לילי - "וממתי בדיוק מפריע לך שאני בוכה?"

טומי - אני מושך בכתפיי