שירשור לי ולגל ♥

לילי - "יופי שזה נראה. אני מעדיפה בהרבה חולצה וטרנינג." אני רוטנת.

טומי - "אני באמת לא מבין את מרטין. הייתי בטוח שהוא מטומטם כזה שאוהב בנות שמתלבשות בשמלמלות חינניות מהשכונת הסוחרים. לא בנות משכונת המנצחים שלובשות טרנינגים.. נו טוב - תמיד יש הפתעות." אני צוחק

לילי - "אתה רומז משהו?" אני שואלת.

טומי - "לא, למה?"

לילי - "כי אתה נשמע ככה."

טומי - "מה שתגידי..."

לילי - אני שותקת. "באמת כדאי לך ללבוש שמלות לעיתים קרובות יותר. מאוד יפה לך." ליסוון מפיגה את השקט.

טומי - אבא נכנס לחדר. "אפי מסלקת את כולם מהקרונות האחרים..." הוא רוטן

לילי - אני מחייכת. 'כל כך מתאים לה...' אני חושבת, למרות ההיכרות הקצרה שלי איתה. "למה?"

טומי - "מישהו נכנס לחדר ביגוד שלה. היא רוצה לוודא שכלום לא נגנב..." אבא מסביר

לילי - אני מסתכלת על טומי.

טומי - "מי ירצה לגנוב לאפי, ואני מדגיש - לאפי, את הבגדים?" אני שואל בשיעמום, מתעלם מהמבט שלילי שולחת אלי

לילי - אני צוחקת ושותקת מיד כשאפי נכנסת לחדר.

טומי - "שום דבר לא נגנב." אפי אומרת בהקלה. "נגולה אבן מעל ליבי." אבא צוחק.

לילי - אני נושכת את שפתי התחתונה כדי לא לצחוק.

טומי - אפי תוקעת באבא מבט מלחיץ מעט אבל אז אומרת: "אנחנו מאחרים. קדימה."

לילי - אני קמה ומשחקת בקצוות משיערי בשיעמום בזמן שאפי מובילה אותנו במסדרון ומטיפה לשנינו על איך להתנהג.

טומי - "אנחנו יודעים אפי." אני אומר בשיעמום

לילי - אפי נעצרת בחדות, ואני ממהרת להעלות על פניי הבעה מתעניינת. היא מסתובבת אלינו ותוקעת את מבטה על טומי. "טוב, אתה לא בדיוק הפגנת יכולות מרשימות בטקס." היא אומרת בכעס.

טומי - "אז יש לי פחד במה. זה נורמלי." אני אומר

לילי - "אז תלמד קצת מאבא שלך." אפי מסננת בארסיות.

טומי - אני רוצה להגיד משהו אבל מחליט שלא...

לילי - אפי מביטה בטומי עוד שניה ומסתובבת בחזרה. "שלב ראשון - לשתוק כשצריך - הושלם." אני לוחשת באוזנו של טומי.

טומי - "אני חושב שאני מסוגל לחיות על השלב הראשון."

לילי - "חכה שתשמע את השלב השני."