שירשור לי ולגל ♥

לילי - אמא מסתכלת עליי בזמן שאנחנו הולכות. "מה? היא שמרה עליי אתמול, והיא הביאה לי אוכל ועזרה לי." אני מתגוננת.

טומי - אני נרדם תוך כדי הליטופים של אבא בשערי.

לילי - אמא מציצה לאחד החדרים. החדר של טומי. אני מסתכלת פנימה. עדיין ישן.

פיטה - אני מסתכל לאחור ורואה את לילי. "חבל שלא הגעת לפני דקה. הוא הרגע הלך לישון." אני אומר

לילי - "באמת?"

פיטה - "כן..." אני אומר

לילי - מישהו שם למעלה ממש לא רוצה שאני וטומי ניפגש... "בסדר. אתנ יכול בבקשה לקרוא לי פעם הבאה שהוא מתעורר?" אני שואלת.

פיטה - "הוא ממורמר." אני אומר

לילי - "למה?"

פיטה - "הוא שונא את כל הקטע הזה של המסכן וכל זה."

לילי - אני מחייכת. "אני יודעת."

פיטה - "אני מעדיף אותו ישן. הוא בלתי נסבל."

לילי - אני משפילה מבט. "הוא בסדר." אני לוחשת. "ביי." אני יוצאת מהחדר.

פיטה - "מה?" אני שואל

לילי - אני שומעת את אמא אומרת משהו לפיטה. אני זוכרת איפה החדר שלי, אז אני מתחילה ללכת אליו.

פיטה - "בוא נעלה. ישבת כבר מלא זמן." קטניס אומרת לי ואני הולך אחריה.

לילי - אני לוחצת על כפתור המעלית ומחכה שהיא תגיע. בינתיים, פיטה ואמא מספיקים להגיע אליה.

פיטה - "המעליות איטיות במיוחד היופ" אני אומר

לילי - אני לא עונה ונכנסת אליה כשהיא נפתחת.

פיטה - אני וקטניס נדחקים לתוך המעלית

לילי - אמא לוחצת על הכפתור שכתוב עליו 12 והמעלית נסגרת.

פיטה - אנחנו מגיעים לקומה ואני יוצא ממנה

לילי - אני יוצאת אחרי פיטה ואמא. "אני הולכת לחדר." אני ממלמלת, לפני שהם יחליטו לשאול אותי משהו.

פיטה - פיניק מגיע משום מקום, הוא נראה בסדר יחסית לאחד שישן בערך יומייםץ

לילי - אני חומקת לחדר שלי כשפיניק מגיע. החדר לא השתנה. פיניק כן. הוא נראה שבור לגמרי.