שירשור לי ולגל ♥

פיטה - "נמרצת." אומר פיניק ועוקב בעיניו אחרי לילי.

לילי - אני נשכבת במיטה שלי. המזרן הרך הוא שינוי מוחלט לעומת המזרן הקשה בבית החולים, או השלג הקפוא במשחקים.

פיטה - "כן..." אני אומר בחולמניות

לילי - אני קוברת את פניי בכרית.

פיטה - "אני חוזר לקומה שלי." אומר פיניק ונעלם לו.

לילי - אני מחליטה להיכנס למקלחת.

פיטה - "אני הולך להתקשר למדאג'." אני אומר

לילי - אני קמה מהמיטה.

פיטה - אני הולך לטלפון ומחייג את המספר. "מאדג'!" אני קורא.
"לא.. זה דארן." אומר דארן, חותני(?).
"או... אני יכול לדבר עם מאדג'?" אני שואל.
"היא מתקלחת. למסור לה משהו?"
"לא. רק שאני אוהב אותה. ביי דארן." אני אומר ומנתק.

חחח דארן

לילי - אני מורידה את הבגדים ונכנסת למקלחת.

פיטה - אני מתיישב ליד הטלפון. "הכל בסדר פיטה?" קטניס שואלת.

לילי - אני מתקלחת במשך שעות, נותנת למים לשטוף מעליי את כל מה שקרה בזמן האחרון.

פיטה - "כן."

לילי - אני חופפת את שערי, שוטפת אותו, ויוצאת מהמקלחת אחרי זמן שנדמה כנצח.

פיטה - "הוא עכשיו רק ישן. לא מעולף או משהו... אני צריך לשמוח."

לילי - אני מתעטפת בחלוק.

פיטה - "פיטה, זה לגמרי נורמלי. אתה לחוץ פתאום. אני לגמרי מבינה." אומרת קטניס

לילי - אני נכנסת לחדר, וכרגיל מגלה בגדים שהופיעו איכשהו על המיטה שלי. אני מחייכת.

פיטה - "אני מקווה שבבית הכל בסדר." אני משנה נושא במהירות

לילי - אני מתלבשת, למרות שהבגדים האלה נוראיים: חולצה עם תחרה בקצה, חצאית קצרה והנעליים האדומות.

פיטה - "ארוחת ערב." אומרת אפי מהחדר הסמוך. היא נכנסת אליו שוב.

לילי - אני יוצאת מהחדר, בכוונה ללכת לבקר את טומי בלי שידעו.

פיטה - "ארוחת ערב!" אני מכריז, בכוונה שלילי תשמע.

לילי - "נו, באמת..." אני ממלמלת.

פיטה - "קרה משהו לילי?" אני שואלץ