שירשור לי ולגל ♥

לילי - "לא. הכל בסדר." אני אומרת.

פיטה - "שנשב לאכול?"

לילי - אני מהנהנת ונכנסת לחדר האוכל.

פיטה - לארוחה מוגשים הרבה מאכלים טעימים. "בתיאבון!" אני מאחל לכל הסובבים ולוקח פטריות מצופות.

לילי - "בתאבון..." אני ממלמלת ולוקחת לחמנייה.

פיטה - אני טובל את הפטריה ברוטב ואוכל אותה.

לילי - אני חותכת ביד חתיכה מהלחמנייה ומכניסה אותה לפה.

פיטה - "אוכל נהדר!" אני משבח את הלא יודע מי.

לילי - אני מחייכת חיוך קטן.

פיטה - אני מוזג לעצמי כוס מים. "אני כבר חוזרת." אומרת קטניס פתאום וקמה.

לילי - אני ממשיכה לאכול את הלחמנייה בחוסר רצון.

פיטה - "אז, מה קורה?" אני שואל.

לילי - "מעולה!" אומרת אפי, ומתחילה לקשקש על מיליון דברים.

פיטה - "פיטה." קוראת לי פתאום קטניס, היא מסמנת לי לצאת ואני יוצא. "מה קרה?" אני שואל. "קוראים לך שם." היא אומרת לי.

לילי - אני מסיימת את הלחמנייה. "אני הולכת לחדר שלי. אני לא רעבה יותר." אני אומרת.

פיטה - אני יורד לקומת בית החולים ונכנס לחדר של טומי, "כן דוקטור?" אני שואל.

לילי - אני יוצאת מחדר האוכל.

פיטה - "רק רציתי להודיע שהפחתנו מינון אחד והוספנו מינון אחר." אומר הדוקטור. אני קצת מאוכזב. "הוא ממש סבל." אומר הדוקטור. אני מבט בו מופתע. "אני אחזור יותר מאוחר, לבדוק מה העיניינים." הוא אומר ויוצא.

לילי - אני נכנסת לחדר שלי, מחכה שפיטה יחזור כדי שאני אוכל ללכת.

פיטה - אני מתיישב ליד טומי.

לילי - אני משאירה את הדלת שלי קצת פתוחה.

פיטה - "אתה מדהים, אתה יודע?" אני אומר לשב, "אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדיך..." אני אומר שוב.

לילי - אני נשכבת עם הגב על המיטה.

פיטה - אני נושק לו על המצח ויוצא מהחדר.

לילי - אני מחכה 5 דקות עד שאני שומעת צעדים במסדרון. אני מזדקפת במיטה. פיטה. הוא חזר.