שירשור לי ולגל ♥

קטניס - "בסדר." אני אומרת ומשחקת באורז שבצלחת שלי.

פיטה - אני נכנס למעלית ולוחץ על כפתור בית חולים. אני יוצא מהמעלית כשהיא עוצת.

--

ביי דה ווי - אתמול את כתבת שהם עולים לבי"ח שנמצא למעלה, אבל הקומה שהם גרים בה היא הכי גבוהה...

קטניס - אפי נכנסת. "איפה פיטה?"

---

נתגבר...

פיטה - אני נכנס לחדר שלו, ומתיישב על כיסא ליד המיטה. ומביט בו.

קטניס - "הלך לחדר של טומי."

פיטה - אני מלטף את ראשו ומחייך חיוך מגוחך. קום כבר.. אני חושב. אני רוצה לראות אותך...

קטניס - אפי מתיישבת במקום הפנוי לידי.

טומי - אני מרגיש משהו נוגע בי, אני פוקח עיניים, ומביט סביבי: אבא. אני מרים יד להוריד את מה שזה לא מהפרצוף שלי אבל ידו עוצרת אותי.

קטניס - "אז.. שמעתי את החדשות." אפי אומרת.

טומי - אני מביט בו. "עדיף שלא תיגע בזה." הוא אומר. קשה לי לנשום, שלא לדבר על לדבר. אני רק מביט בו. "איך אתה מרגיש?" הוא שואל. אני מביט בו ואז משפיל מבט. "מזל טוב טומ'ס." הוא אומר. אני מביט עליו שוב. "על עוד כמה ימים, זאת אומרת." הוא מסביר. אפילו במצב של טימטום מוחלט אני מבין שהוא לא מדבר על המשחקים או על משהו כזה. כנראה - לפי דבריו - אני עוד כמה ימים בן 14.

קטניס - "איזה חדשות?" אני שואלת.

טומי - אני מנסה לזוז קצת, אבל לא מצליח - בעיקר מחולשה.

קטניס - "שני המנצחים הראשונים שהחזירו שני מנצחים!" אפי אומרת.

טומי - אבא מלטף את שיערי. "שיא חדש." צוחקת אחות אחת שנכנסת לחדר. "בוקר טוב." היא אומרת לי. "פיטה. אני יכולה לדבר איתך כמה שניות?" היא פונה אל אבא.

קטניס - "מזל טוב לנו." אני אומרת בחיוך קטן.

טומי - אבא קם ואני עוקב אחריהם במבטי יוצאים מהחדר.

קטניס - "מזל טוב? אנחנו צריכים לעשות מסיבה!" אפי מתלהבת.

פיטה - "מה העיניין?" אני שואל. היא מביטה בי. "קח. תקרא. הוא בסדר, רק הקרסול שלו... הבנת לא? בכל אופן, זה משהו שאפילו כאן בקפיטול מאמינים שצריך לעבור לבד." היא אומרת

קטניס - "אפי, תאמיני לי שהקפיטול יעשה מספיק." אני אומרת באנחה.

פיטה - "אז? קיבעתם? משהו?" אני שואל בחוסר עיניין. היא מהנהנת. "תחזור אליו. זה יעשה לו טוב." היא אומרת והולכת

קטניס - "לא! לא הבנת אותי! מסיבה רק שלנו! ושל שאר המדריכים!" אפי ממשיכה.

טומי - אבא נכנס לחדר שוב, אני מביט בו. "אם אתה עייף אז תלך לישון." אבא אומר

קטניס - "זה לא רעיון טוב..." אני אומרת לאפי בחשש.

טומי - אני מביט בו, אני לא רוצה ללכת לישון, לא כל עוד יש לי זמן איתו. אבל אני נרדם, בלי לרצות.

קטניס - "למה?" אפי שואלת מאוכזבת.