שירשור לי ולגל ♥

טומי - אני ניתק ממנה ורק מביט בה.

לילי - אני מחייכת. "אני עדיין רוצה לצאת."

טומי - "תסבירי לי - למה?"

לילי - אני מושכת בכתפיי. "ככה."

טומי - "ושום דבר לא ישנה את דעתך?"

לילי - "שום דבר." אני אומרת לו בחיוך שובב. הוא מחבק אותי ואני צוחקת.
"אפילו לא זה?" הוא שואל, כאילו מאוכזב.
"אפילו לא זה." אני עונה בניצחון.
"אוף. חבל." הוא אומר, למרות שאני יודעת שהוא ממש לא עומד לוותר.
אנחנו עומדים בשקט כמה דקות. "אז אתה יכול לשחרר את הידיים שלי?" אני שואלת.
"לא."
"חשבתי שסיכמנו שאני לא נשארת במעיין הזה."
"תיקון: את סיכמת שאת לא נשארת."
"ואם אני רוצה לצאת?"
"חבל מאוד בשבילך. כנראה שתצטרכי להיאבק בי."
"הממ." אני עושה את עצמי מהורהרת. "ילד פצוע כמעט לגמרי, נגד ילדה בכלל לא פצועה. אני חושבת שיש סיכוי שאני אנצח."
"שכחת שאני גדול ממך בשנתיים." הוא אומר.
"שנה וחצי." אני מתקנת. "וחוץ מזה, גם כשאתה לא פצוע אני יכולה להיות יותר חזקה ממך."
"נראה אותך." הוא צוחק. ואני מנסה להשתחרר. בלי להצליח.
"מה אמרת בקשר לזה שאת יותר חזקה ממני?" הוא צוחק אחרי שאני עוצרת מנסיונות ההימלטות שלי.
"שאני יותר חזקה ממך. ואני כן אצליח להשתחרר."
"בבקשה תישארי." הוא מבקש ומביט בעיניי. אני שוקעת בתוך מעמקי עיניו הכחולות, שנראות כאילו אין להן סוף.

טומי - אנחנו רק מביטים זה בזו. האם באמת התאהבתי בילדה הקטנה עם הצמות שהכרתי לפני כמה שנים?

לילי - אני לא יכולה שלא להיכנע לעיניים האלה. "בסדר." אני אומרת לבסוף.

טומי - "יש!" אני קורא בשמחה.

לילי - אני צוחקת כשטומי קופץ במים החמים. "היי!" אני קוראת ומסוככת על עיניי. "אתה משפריץ עליי!" טומי צוחק ומתחיל להשפריץ עליי בכוונה. אני צוחקת ומשפריצה עליו בחזרה. אני מרגישה משהו מתחכך בזרוע שלי וקופצת.
"מה קרה?" טומי שואל.
"בוא רגע." אני לוחשת לו בדרמתיוית. הוא מתקרב אליי. "יותר קרוב, אתה לא תשמע אותי." אני ממשיכה ללחוש. הוא מתקרב עוד. אני עושה הפסקה קצרה כדי שיווצר רושם עוד יותק דרמתי. אני מסתכלת לשני הצדדים, כאילו מוודאה שאין אף אחד בסביבה. אחר כך אני מנמיכה עוד יותר את קולי ולוחשת "אני חושבת שיש פה דגים." טומי צוחק.
"ארוחת צהריים!" הוא אומר וצולל. אני צוחקת, חולצת נעליים ומורידה גרביים. טומי עולה בחזרה, כשבידו אצה.
"אוי, באסה." טומי מתאכזב. "חשבתי שתפסתי דג." אני מחייכת ומעיפה את הגרביים והנעליים החוצה. "כדאי לך גם." אני מייעצת לו.
"ואם אני אדרוך על משהו חד? או שינשוך אותי דג?" הוא שואל. אני מקרבת אליו את רגלי תוך כדי שהוא מדבר. "יכולים להיות פה דגים מאוד מסוכנים." הוא אומר. אני נוגעת עם רגלי הקרירה ברגל שלו והוא צווח. אני מתחילה להתפוצץ מצחוק.
"מסוכנים כמוני?" אני שואלת בצחוק.
"היי!" הוא נעלב. זה רק גורם לי לצחוק יותר.

* שימי לב: הם עכשיו עם גופייה ומכנס.

טומי - "הרגל שלך קפואה. מעצבנת." אני אומר בצחוק.

לילי - אני עושה הבעה תמימה. "אה, באמת? סליחה לא ידעתי." אני צוחקת ומשפריצה עליו.

טומי - אני משפריץ עליה בחזרה.

לילי - אני צוללת לפני שהמים משפריצים עליי ועולה שוב מאחורי טומי.

טומי - אני מרגיש אותה יוצאת מאחורי ותופס בידה.

לילי - "היי!"

טומי - "חשבת שתוכלי לבוא מאחורי?" אני שואל בנימה מנצחת

לילי - "כן..." אני אומרת.

טומי - אני מחייך.

לילי - אני משחררת את היד שלי וצוללת שוב.

טומי - אני עוצם עיניים, מוכן להשפרצה. ופתאום - התותח יורה.

לילי - אני עולה מעל המים ומשפריצה על טומי.

טומי - השפריץ לא מפריע לי, הרגע היה תותח. אני בטוח. לא דימיינתי את זה. אני בטוח.

לילי - "מה קרה?" אני שואלת את טומי. הוא נראה מוזר.

טומי - "תותח..."