שירשור לי ולגל ♥

טומי - אני מביט בה.

לילי - "אתה לא משקר לי, נכון?"

טומי - "לא..." אני לוחש

לילי - "טומי..."

טומי - "אני לא."

לילי - "אתה בטוח?"

טומי - "כן."

לילי - "אז תסתכל לי בעיניים ותגיד לי שאתה לא משקר."

טומי - "אני לא משקר." אני מרים את מבטי.

לילי - אני צסכלת לו עמוק בתוך העיניים. ברור לי שהוא משקר.

טומי - "תפסיקי להסתכל עליי ככה."

לילי - "מה זה ככה?" אני שואלת ועדיין מסתכלת עליו.

טומי - "כמו שאת.. מסתכלת עלייץ"

לילי - "אוקיי. אז תפסיק לשקר לי." אני אומרת בטון מנצח כדי שידע שאני יודעת שהוא שיקר לי.

טומי - "אוף."

לילי - "אני הולכת לצוד." אני קמה.

טומי - "לילי..."

לילי - אני מתכופפת להרים את הקשת. "כן?"

טומי - "בבקשה. אני לא רעב. וכואב לך. לא צריך. באמת באמת שלא."

לילי - "אתה אמרת קודם... לפני הפצצה. 'הטעם לא משנה כשרעבים.'" אני אומרת.

טומי - "אני כבר לא רעב."

לילי - "שקרן."

טומי - "אני לא!"

לילי - "בסדר. אני הולכת לצוד כדי שיהיה אוכל לאחר כך."

טומי - אני מרגיש פיספוס. אני קובר את פני בברכי.