שירשור לי ולגל ♥

טומי - "ססס לא." אני אומר

לילי - "אז מה קרה? דרך אגב, כדאי שתוריד את המעיל שלך."

טומי - "אני מעדיף שלא.. בואי נשמיך."

לילי - "אתה לא זז עד שאני מקבעת את הרגל שלך." אני אומרת ותולשת ענף מהעץ הקרוב ביותר.

טומי - אוף. אני חושב

לילי - אני מניחה את הענף מתחת לרגל של טומי וקושרת אותו בעזרת התחבושת.

טומי - אני ממשיך להביט מסביבי.

לילי - "סיימתי. לעזור לך לקום?"

טומי - אני מתחיל לקום ומצליח בעצמי. "בואי נצא." אני רק אומר

לילי - אני מהנהנת ומרימה את המעיל שלי מהשלג.

טומי - אני מתחיל ללכת ומרגיש הרבה יותר "מוגבל" ממקודם

לילי - אני רואה שקשה לטומי ללכת. "אתה מסתדר?" אני שואלת. הוא מהנהן וממשיך לצלוע. אני נעמדת לידו, למקרה שיפול.
"אני בסדר, לא צריך לדאוג לי..." הוא רוטן. אני מושכת בכתפיי. אנחנו ממשיכים ללכת.
"שנאכל ארוחת בוקר?" טומי מציע אחרי כרבע שעה. אני מהנהנת ואנחנו מתיישבים לאכול מהדיות. אנחנו אוכלים את כל מה שנשאר, וכמעט גומרים את המים מהתרמוס של טומי.
כשאנחנו מסיימים לאכול, אני מושיטה לטומי יד ועוזרת לו לקום.
"נהיה פה ממש חם." אני אומרת, ומורידה את הסוודר שלי. טומי כבר הוריד את המעיל קודם. אנחנו ממשיכים ללכת באיטיות. בדרך, אני סופרת את החיצים שלי. היו לי 20 ונשארו לי 17. זה טוב. מאוד אפילו.
"היי לילי." טומי אומר. "אני חושב שהבנתי למה קיבלנו את הסליל." אני מרימה את מבטי. מולי מתפרש אגם, או יותר נכון מעיין קטן, יפהיפה.

טומי - אני מביט במעיין הזה, הוא נמוך יותר מפני הקרקע. קשה לראות את הקרקעית. אני מתקרב. טרחח!!!

לילי - "טומי!" אני קוראת בבהלה. הוא לא עולה. אני מחכה. ומחכה. ומחכה.

טומי - טרחחח!!! אני נופל למים, הם חמים. אני מתחיל לשחות למעלה בתנועות מגושמות כי כל ההגבלות והבגדים מפריעים לי לשחות למעלה

לילי - אני מחכה לטומי, ומתחילה להיבהל. אולי הוא לא יודע לשחות?

טומי - אני מצליח לעלות, אני נושף נשימה עמוקה שראשי בחוץ.

לילי - ראשו של טומי מגיח מחוץ למים, ואני נושמת בהקלה. "אתה יודע לשחות?"

טומי - "כן... אבל לא כשאני מכוסה במאה שכבות." אני אומר, מתנשף

לילי - "אולי כדאי שתוריד סוף סוף את הסוודר?"

טומי - אני שוחה קצת עד למקום בו אני עומד ובקושי רב מוריד את הסוודר. "כדאי להכנס."

לילי - "אני אוותר תודה. תן לי את הסוודר. אני אייבש אותו."

טומי - אני מתרחק מהגדה, וזורק לה את הסוודר שבשרוול אחד אני אוחז.

לילי - אני כמעט תופסת את הסוודר, אבל הוא מחליר לי. אני מרימה אותו מהשלג הרטוב ממילא, ומניחה אותו על סלע קטן.

טומי - "נו בואי!" אני קורא לה.