עוד שירשור! שירשור לגל ולי 3> עיר של...

אנאבל - אנחנו הולכות אחריה. "כן?"

קתרין - אמא מובילה אותנו לבית התה, על בובות בד לבנות יש זוג שמלות טוניקה שחורות

אנאבל - אני מביטה בציפייה באמא של קייט, מחכה לדבריה.

מחשב דביל. בפעם האלף, אנאבל וקייט זה *לא* שגיאות כתיב!!

קתרין - "תתחדשו." אמא אומרת, אני ניגשת לאחת השמלות ונוגעת בבד הרך.

אנאבל - המבט שלי מתחלף להפתעה. זה לא מה שציפיתי לשמוע.

קתרין - "שמלה חדשה?"

אנאבל - "אני מתנצלת, מיס בראון, אבל אנחנו צריכות לארוז. האם יש משהו דחוף שרצית לומר לנו?" אני שואלת.

קתרין - "קחו אותן בנות, זה אומנם לא מדים של ציידות צללים אבל הם יספיקו לכן בשביל להראות את מה שציידי צללים אמורים לשדר." אמא אומרת

אנאבל - "אני בספק."

קתרין - "הן יהיו נוחות יותר מרוב השמלות בארון שלכם, אנאבל." אמא אומרת

אנאבל - אני מביטה בשמלות ומושכת קלות בכתפיי.

קתרין - "תודה אמא." אני אומרת ומושכת בחוטים של השמלה, "אני אשמח ללבוש את השמלה הזאת." אני אומרת. במבט שני אני מבינה שהשמלה הזאת לא שונה במיוחד מהבגדים של אחות רחמנייה.

אנאבל - "קייט, שנעלה לארוז?"

קתרין - אני מסתובבת והולכת אחרי אנאבל

אנאבל - אני עולה לחדר שלי, ואחרי שלושת רבעי שעה של אריזה אני יוצאת עם המזוודה למסדרון, מניחה אותה שם והולכת לחדרה של קייט. "סיימת?" אני שואלת.

קתרין - "כן. לקחתי כותונת ואת השמלה החדשה. וכמובן מרקחים ודברים כאלו."

אנאבל - אני מהנהנת. "יופי." אני נכנסת לחדרה ומתיישבת על המיטה, מביטה בה בזמן שהיא מנסה לסגור את המזוודה.

קתרין - "אני לא מבינה את זה," אני אומרת ומצלצלת בפעמון. דיימון מופיע תוך דקה. "כן, הליידי?" הוא שואל. "אני צריכה עזרה עם המזוודה." אני אומרת

אנאבל - "יכולת לבקש ממני."

קתרין - "כבר אין צורך." אני אומרת

אנאבל - "הבחנתי בכך לבד, קייט."

קתרין - "בואי נלך." אני אומרת. דיימון לוקח את המזוודות של שתינו ואנחנו יורדים למטה

אנאבל - "בנות, אתן כבר מוכנות?" אמא שואלת בהפתעה כשהיא רואה אותנו יורדות.

קתרין - "אנחנו לא יוצאות לחופשה בניו יורק, נכון?" אני שואלת

אנאבל - "יוצאים?" אני שואלת בחוסר סבלנות. אני מרגישה את הלהב הקר כנגד ירכיי.