פנימיית ליברטי. שירשור ((:

דיוויד - "אז כולכם פה בדעה הרווחת שאני 'נאה'?" אני שואל כמה שניות אחרי שג'ונתן מצטרף לשולחן, עושה סימן עם אצבעותיי כשאני אומר את המילה 'נאה'.

קרטר - "אני לא יודע, למען האמת, אני זוכר אותך ילד נמוך עם אקנה בכיתה ו'." ג'ונתן אומר. "עם אף אדום תמידי כי היה לך בעיה בסינוסים וקינחת כל היום את האף. והיה לך קול מצחיק. כמו ברווז." הוא מוסיף.

דיוויד - אני נאנח. "בבקשה אל תזכיר לי."

קרטר - ג'ונתן מושך בכתפיו ואוכל אפונים מצלחתו. "זה לא שאני נראיתי טוב יותר." הוא אומר.

דיוויד - "נו, טוב. אני מניח שאף אחד לא יכול להיראות כל כך טוב בכיתה ו'."

קרטר - "בהחלט." אני אומר. "אם כי אני כנראה היחיד בשכבה הזאת שנראה כמו ילד בן 13." אני מוסיף.

דיוויד - "אתה לא נראה כמו ילד בן 13."

קרטר - אני מרים גבה, "הוא נראה כמו חמשוש." גרייס אומרת.

דיוויד - "אוקיי, תהיו נחמדים."

קרטר - ג'ונתן מגחך ואוכל את הפסטה בצלחתו בשתיקה. "הממ... אפטרשייב בריח לא משהו. ניחוש פרוע - או שילדה מתקרבת אלינו או שתומאס מתקרב." הוא אומר פתאום וחוזר לאכול, "מצד שני..." הוא ממלמל.

דיוויד - אני מסתובב - זה אכן תומאס.

קרטר - "תומאס." אני קורא לעבר הנער הנאה שמתיישב לידינו ונראה מותש. "צהריים טובים." אני מוסיף. "למה הערב כל כך רחוק??" הוא שואל ורוכן על השולחן. "אתה נראה מת..." גרייס אומרת. "אני עסוק במשא ומתן בנושא ערב השמיניסטים בליל גאי פוקס." הוא מסביר, "מכיוון שלילי קלסון חושבת שההורים שלך הכי אוהבים אותי מבין התלמידים בועדת שמיניסטים אז אני צריך להשיג אישור לכיבוי אורות מאוחר, לרשות לקנות בירות ואישור לצאת ליער. אתם יודעים כמה זמן זה לוקח? חוץ מזה אני צריך למצוא עצים. הפסדתי היום שתי שעות מתמטיקה ואני חושב שהמורה כבר שונא אותי וירשום לי המלצה רעה." הוא מוסיף

דיוויד - "אני יכול לעזור עם זה." אני אומר.

קרטר - "מה לך ולליל גאי פוקס?" גרייס שואלת, "אתה מאירלנד." היא מסבירה. "גם באירלנד מציינים את ליל גאי פוקס, לידיעתך. ואני לא מאירלנד. אני ממוצא אירלנדי. זה שני דברים שונים לגמרי. חייתי שנה אחת שם." הוא מוסיף

דיוויד - "בכל מקרה, תומאס." אני קוטע את השיחה המלבבת בין השניים. "אני יכול לדבר עם ההורים שלי. אתה רוצה? אין לי בעיה לשכנע אותם לעשות דברים כאלה."

קרטר - "כן זה יכול להיות מאוד מגניב..." הוא אומר, "אבל כשאתה אומר בירות אתה צריך להבהיר שהכוונה היא לא לבירות שחורות." הוא מסביר

דיוויד - "אין בעיה." אני אומר.

קרטר - "ואל תגיד להם שזה אני. אני חושב שהם לא ממש סומכים עלי ושהם יכריחו אותי להתפשט לפני שאלך רק בשביל לוודא שאין עלי עוגיות קסם או משהו." תומאס ממשיך לתת הסברים

דיוויד - אני צוחק. "בסדר, בסדר. אני אגיד שהילדה ההיא פנתה אליי."

קרטר - "יופי." תומאס אומר.

דיוויד - "קרטר, אם כבר מדברים על הורים, אז היצורה הזאת שאתה יוצא איתה... אתם עדיין ביחד?" אני שואל. "כי גרייס אומרת ששום דבר מעניין לא קרה ב-44 ימים האומללים שהייתי תקוע במיטה. ואני לא מאמין לה."

קרטר - "בטח." אני אומר. "מה נראה לך שהבית ספר הזה? פרק ביפים והאמיצים?" אני שואל. זאת הסדרה היחידה שאני מכיר, וגם זה ממועדון הקריאה של אימי שהופך כל פעם מחדש, ביחד עם אימו של תומאס למפגש על פרק 6784 וכו' על היפים והאמיצים...

דיוויד - אני מגחך. "מעולם לא ראיתי את השטות הזאת."

קרטר - "תגיד תודה ותסתום." אני אומר

דיוויד - "למה להגיד תודה?"