פנימיית ליברטי. שירשור ((:

דיוויד - אני נד בראשי. "אתה הולך לחפש אותה?" אני שואל.

קרטר - "נראה לי."

דיוויד - "אז תתן לה את הסוודר שלה, טוב?" אני מושיט לו אותו.

קרטר - אני מהנהן.

ת ר י צ י !

~חודש וחצי לאחר מכן....~

דיוויד - "זה נפלא שוב ללכת." אני נאנח באושר כשגרייס ואני מטיילים בחוץ.

תהי גרייס!

גרייס - "כן, אבל קריר. אני לא אוהבת שקר לי."

דיוויד - "רוצה להיכנס?" אני מציע.

גרייס - "לא. תודה." אני אומרת. "אני אהיה בסדר." אני אומרת ומושכת את קצוות סוודר בית הספר שלי.

דיוויד - "בסדר, אם את בטוחה." אני אומר ומתיישב מתחת לעץ.

גרייס - "נחמד לראות אותך שוב עומד. ובתלבושת שלך.."

דיוויד - "לתלבושת המזעזעת הזאת דווקא לא התגעגעתי."

גרייס - "זה חמוד."

דיוויד - אני מעקם את אפי. "מה שתגידי? בכל מקרה, מה כבר פספסתי? איזה שערורייה מרתקת התרחשה בזמן שהייתי תקוע במיטה?"

גרייס - "שום דבר."

דיוויד - "הייתי תקוע במיטה 44 ימים, ושום דבר לא קרה? אני מסרב להאמין לזה."

גרייס - "אממ.. אני לא יודעת שקרה משהו."

דיוויד - "את חסרת תועלת לחלוטין. לפחות תשבי, אני מסתכל על השמש בגללך."

גרייס - אני מתיישבת, מסדרת את החצאית. "איפה קרטר וג'ונתן? חשבתי ששיעור ספורט נגמר מזמן." אני שואלת, "ג'ונתן נשאר לבחינה בשחייה אחרי השיעור. אני לא יודע למה ממש. אבל קרטר נשאר איתו, בכל אופן." דייוויד מסביר

דיוויד - "אה." גרייס אומרת. אני מהנהן. "מה השעה?" אני שואל. גרייס מציצה בשעון שלה. "שתיים וחצי." היא אומרת. "רוצה ללכת לאכול צהריים?"

גרייס - "זה יכול להיות נחמד." אני אומרת

דיוויד - אני קם ועוזר לה לקום, שנינו מנקים את הדשא מאחורינו.

גרייס - "אז... יש לך כבר רעיון לקולג' שתרצה ללכת אליו?"

דיוויד - אני מהנהן. "כמה רעיונות, למען האמת. מה איתך?"

גרייס - "אני חושבת שאוניברטית לונדון תהיה טובה. אני רוצה ללמוד חינוך מיוחד. לעבוד אם אוטיסטים וכל זה."

עם, חמדתי. עם ע'.

דיוויד - "באמת? בלי להעליב, אבל את לא נראית לי אחת כזאת."