עוד שירשור! שירשור לגל ולי 3> עיר של...

אנאבל - "להתראות, סבסטיאן." אני אומרת והולכת בעקבות האיש.

קתרין - אנחנו הולכות אחרי האיש

אנאבל - אנחנו מגיעים לדלת עץ סגורה, ואיש פותח אותה עבורנו. "מחכה לכם שם שער." הוא אומר. אני מודה לאיש ואנחנו נכנסות לחדר.

קתרין - "זה מזכיר לי סיפור של סתמיים. שהיה איזה מנתח. והוא אמר לאחת הבחורות שהוא ניתח לקחת גלולה שתעזור לה לא לסבול יותר. והיא מתה." אני אומרת

אנאבל - "למה זה מזכיר לך את זה ואיך את מכירה אותו?"

קתרין - "הכל כל כך דרמתי..."

אנאבל - "טוב שענית לשאלה שלי. מוכנה?" אני שואלת ומביטה לתוך השער.

קתרין - אני נכנסת לשער

אנאבל - אני מקמטת את מצחי, מנסה להבין מה לעזאזל עובר עליה ועוברת בשער.

קתרין - אני נופלת על ברכי בחצר. המזוודה נופלת לצידי

אנאבל - "אני משתפרת בזה." אני אומרת כשאני נוחתת על רגליי ליד קייט. לפי יקם השמש, עכשיו שעה מאוד מוקדמת לפנות בוקר. שעה מעולה להתגנבות הביתה.

קתרין - "אחחח." אני נאנחת

אנאבל - "את מוכנה להסביר לי מה עובר עלייך?"

קתרין - "אני שמחה שאנחנו בבית. ונפלתי."

אנאבל - "את מתנהגת מוזר. ואם את לא רוצה לספר לי למה, את ממש לא חיבת." אני אומרת ופונה להיכנס הביתה.

קתרין - "אני מוזרה."

אנאבל - "זאת לא סיבה, קייט."

קתרין - "עזבי אותי."

אנאבל - "בסדר. תודיעי לי כשאת מחליטה לחזור להתנהג כמו עצמך." אני נכנסת הביתה.

קתרין - אני נכנסת אחריה. כמה טוב להיות בבית

אנאבל - ננסי ממהרת לכיווני ברגע שאני נכנסת לחדר. "מיס אנאבל, כמה דאגנו לך!" היא קוראת בהקלה ונעמדת מולי. "טוב לראות שיש דברים שלא משתנים." אני נאנחת.

קתרין - אני עולה לחדר שלי, סוגרת את הדלת, מתיישבת על המיטה ומתחילה לבכות

אנאבל - "את יכולה לחמם לי מים באמבטיה?" אני מבקשת מננסי, שבבירור מופתעת מהעובדה שביקשתי. היא מהנהנת. "כמובן, מיס אנאבל."

קתרין - בוכה בוכה בוכה

אנאבל - "מיס אנאבל." המשרתת האישית של קייט עומדת בכניסה לחדרי. אני מרימה את ראשי אליה. "כן?" היא נראית דואגת. "מיס קתרין יושבת ובוכה בחדרה, ואיני יודעת מה עליי לעשות." אני נושכת את השפה התחתונה שלי בעצבנות. "אני אלך אליה." אני אומרת וקמה מהמיטה שלי והולכת לחדרה של קייט. מבלי לדפוק, אני נכנסת ונשענת על הקיר, שקטה לחלוטין, מחכה שהיא תירגע.