פנימיית ליברטי. שירשור ((:

גרייס - אני מושכת בכתפיי

דיוויד - "בואי נחזור." אני אומר.

גרייס - אני מהנהנת ואנחנו חוזרים

דיוויד - "את רוצה שאני אכנס איתך? לוודא שאחותי לא מעצבנת מדי?" אני שואל כשאנחנו מגיעים לדלת חדרה של גרייס.

גרייס - "אני אשמח."

דיוויד - אני מחייך ופותח את הדלת.

גרייס - אני נכנסת.

דיוויד - איזבל מרימה את מבטה ומסתכלת עליי במבט חודר.

איזבל - "מה אתה עושה פה?"

גרייס - שותקת במבוכה

דיוויד - "מלווה את גרייס." אני אומר, ומשתיק את המשך המשפט כשאני רואה את עיניה. 'ומוודא שאת לא מציקה לה'.

איזבל - "אתה רשאי לצאת." אני אומרת ביהירות.

שגרייס תראה את הסוודר שקרטר השאיר שם. טוב?

גרייס - אני מבחינה בסוודר על המיטה שלי, "אני אהיה בסדר, דייוויד. תודה על הערב." אני אומרת.

דיוויד - "אין על מה." אני מחייך. "לילה טוב."

גרייס - "כן..." אני אומרת ומחייכת אליו. "זה לא שלי." אני אומרת לאיזבל אחרי שאני סוגרת אחרי דייוויד את הדלת. אני מצביעה על הסוודר

איזבל - "אני יודעת. ו..?" אני שואלת וקמה לקחת פיג'מה מהארון.

גרייס - "זה של קרטר מאייר. מה עשית לו?!"

איזבל - "תירגעי. לא עשיתי לו שום דבר. את מוזמנת ללכת לשאול אותו." אני מוציאה את הפיג'מה מהארון.

גרייס - "אני יודעת שאת שונאת אותי... אבל מה לובשים לנשף?"

איזבל - "לנשף הספציפי הזה או באופן כללי?" אני שואלת בענייניות ומתלבשת.

גרייס - "איזה נשף שתבחרי." אני אומרת.

קרטר - אני פוקח את עיני, הכל רטוב, אני על הרצפה, במקלחות. אני מביט סביבי. התעלפתי? אני תוהה. אני קם.

איזבל - "לנשף רגיל את לובשת שמלה, ולנשף הזה את לובשת תחפושת מפוארת שכוללת שמלה ולרוב גם מסיכה." אני מסבירה ונכנסת למיטה.

גרייס - "כמו נשף מסיכות?"

קרטר - אני סוגר את הברז ויוצא מהמקלחת. הכל מלא אדים. אני הולך לחדר, "היי." ג'ונתן אומר לי, "נרדמת במקלחת? היית שם מלא זמן." הוא אומר. "כן... אממ..." אני אומר. "זאת אומרת, ברור שלא. אני חושב שאני אלך לישון." אני לובש פיג'מה. "אוקיי... תומאס התעורר קודם והלך לישון בחדר שלו." נייתן אומר, "לילה טוב, נייתן." אני אומר והולך לישון

איזבל - "בערך. רק שלמסיכות לרוב יש קשר לדמות כלשהי. תחפושת." אני מסבירה. "לילה טוב."

~בוקר~

כעבור שבועיים (:

קרטר - אני יושב בכיתה, מעתיק למחברת משפטים מהלוח. דפיקה נשמעת. המורה פותחת, כמישהו דופק על הדלת באמצע שיעור זה נדיר בפנימייה. כולם מביטים לעבר הדלת. גבר, לבוש חליפה כהה, שיער מסורק עומד בפתח. "אבא?" אני שואל

איזבל - אני מרימה את מבטי אל הגבר בחליפה. אבא של קרטר? אני תוהה בראשי.

קרטר - "מה אתה עושה פה?" אני שואל. העייפות הורגת אותי בימים האחרונים, אני חושש שאני מתחיל להזות. "אני יכול לצאת?" אני פונה למורה. היא מהנהנת ואני יוצא, סוגר את הדלת אחרי. "מה אתה עושה פה?" שאני שואל שוב. "מר בראון התקשר אליי, שאל אותי אם התזמורת פנויה. אז אנחנו פה, מנעימים את זמנכם בנשף." הוא אומר.