פנימיית ליברטי. שירשור ((:

דיוויד - גרייס רצה אחרי. "חכה!" היא קוראת. אני נעצר, אבל לא מסתובב. "מה?"

קרטר - "למה? למה זה מפריע לך? הן צעירות, הן מחכות לרגע הזה, הן יודעות שאני לא רוצה להיות איתן, זה המצב הכי טוב בשבילי. אני לא מחוייב להן, זה בדיוק מה שאני צריך עכשיו." הוא אומר. אני מביט בו, "ואולי אתה סתם שונא את המחשבה שאין אף אחד שמבין אותך, כולל אתה בעצמך. אז אתה חושב שאם תהיה איתן זה ישנה אותך. אני לא מאמין בזה." אני אומר.

גרייס - "ככה אתה נוטש?"

דיוויד - "הממ.. כן." אני מחייך בציניות קפואה.

תומאס - "אתה ממש לא חייב להאמין לזה."

גרייס - "אתה בעל חיי חברה גרועים." אני אומרת.

קרטר - "אולי מספיק עם הציניות הזאת?"

דיוויד - אני קד קלות. "רוב תודות, גרייס."

תומאס - "אני לא ציני."

קרטר - "אני הולך לעזור לג'ונתן." אני אומר.

גרייס - "אלמ"

דיוויד - "אני אפילו לא אשאל." אני אומר ומפנה את גבי גדי ללכת.

תומאס - "לעזור לו במה?"

גרייס - "אולי נוכל להיות ידידים?"

דיוויד - "ידידים?" אני שואל, כאילו המילה זרה לי.

גרייס - "כן. אתה וקרטר וג'ונתן נראים לי הכי נורמלים... תומאס נראה לי מרדן אבל אני חושבת שאני צריכה להעזוב את המרדנות לזמן מה.."

דיוויד - "מה זאת אומרת לעזוב? ממתי את מרדנית?"

גרייס - "מאז שנולדת."

דיוויד - אני בוחן אותה. "את לא נראית כמו הטיפוס המרדן." אני קובע.

גרייס - "אני והעיפרון השחור חברים מצויינים כל כך שיש לנו מערכת יחסים שהוא נוגע ונוגע ונוגע 5 פעמיפ בחצי שעה."

דיוויד - אני מביט בה, מוטרד. "מה?"

גרייס - "לא משנה."

דיוויד - אני מושך בכתפיי לאחר רגע ארוך שאני בוהה בה. "בכל מקרה, העובדה שאת שמה עיפרון שחור לא אומרת שאת מרדנית."

גרייס - "אני פה בגלל זה."

דיוויד - "הסבירי, פרטי ונמקי."

גרייס - "אני טעות גנטית."

דיוויד - אני מגחך. "באמת? ואיפה הנימוקים וההסברים שביקשתי?"

דפאק?

גרייס - "אוקיי. שני אנשים מאוד נחמדים החליטו לשתות יותר מידי ושכחו לנקוט באמצעי הגנה. טעות גנטית."

מסקנה לחיים - שירי חנוכה נשמעים טוב בעברית בלבד.

דיוויד - אני מאוד משתדל לא להעלות פרצוף נדהם. "אני לא חושב שאת טעות גנטית, גרייס."

גרייס - "אתה מכיר אותי בקושי שש שעות."

דיוויד - אני מחייך. "גרייס, אני מתבונן באנשים כמעט כל חיי. אני יודע לדעת מה זה טעות גנטית. לדוגמא, העובדה שאיזבל היא אחותי."