עוד שירשור! שירשור לגל ולי 3> עיר של...

אנאבל - אני הולכת עם קייט לעבר הספסל שהיא הצביעה עליו.

קתרין - "ראיתי שאחיך חזר היום." אני אומרת, ידי מאחורי גבי, כנהוג

אנאבל - "הוא חזר?" אני שואלת, למרות שזה לא מעניין אותי.

קתרין - "לא ידעת?" אני שואלת ואנחנו מתיישבות על הספסל.

אנאבל - "לא ניסיתי להתעניין." אני עונה במשיכת כתפיים.

קתרין - "מותר לי לשאול למה אמך ביקשה לראות אותך?"

אנאבל - "היא רצתה לדעת למה אני מסתובבת בעיר."

קתרין - אני רק מביטה באנאבל, היא נראית כל כך מסכנה לרגע. וזה עובר בשניות, "את רוצה לדבר על זה?" אני שואלת.

אנאבל - "אין על מה לדבר." אני אומרת וקמה. "מצד שני..." אני מתיישבת בחזרה.

קתרין - אני מסתכלת עליה במבט מתעניין, "מצד שני?" אני שואלת

אנאבל - "שמעתי מה שאמא שלך שאלה אותך קודם."

קתרין - "תזכרי לי," אני מבקשת.

אנאבל - "המחוך שלך היה רופף."

קתרין - "אז מה? אני התעסקתי עם איש זאב, אני חושבת שבשל הנסיבות אפשר להבין למה המחוך שלי היה רופף."

אנאבל - "קייט, הוא לא נגע לך במחוך."

קתרין - "רצתי, נאבקנו בו. המחוך הזה כבר די ישן, הוא יכול להתפרק." אני מתעקשת, אסור שהיא תגלה...

אנאבל - "קתרין, אל תשקרי לי. אני יודעת מתי את משקרת. ראיתי אותך בכרכרה. המחוך שלך היה בסדר גמור."

קתרין - "הוא לחץ לי נורא." אני אומרת, "היי -" אני נותנת לשיחה כיוון חדש, "זה לא החייט?" אני שואלת ומביטה על איש קטן קומה שמדבר עם סר וויטייד(?)

אנאבל - "כן, אז מה? למי אכפת ממנו? אל תשני נושא, קייט."

קתרין - "מה הוא עושה פה?" אני שואלת.

אנאבל - "בא להראות לך איך סוגרים את המחוך כמו שצריך, ואז איך פותחים אותו כמו שצריך, ואז לשכב איתך." אני עונה לה.

קתרין - "על מה לעזאזל את מדברת?!"

אנאבל - "אני אתחיל לדבר בהיגיון כשאת תתחילי. למה המחוך שלך היה פרום?"

קתרין - "אני לא יודעת!"

אנאבל - "את שקרנית ואת יודעת את זה." אני קמה. "חם לי. שניכנס?"