חכםXD
והנה, כמו שהבטחתי. פרק 6, בשבילך. קצר מתמיד, אבל לא נורא
פרק שישי –
לוקלוק שמע נקישה רכה על דלתו. הוא זיהה אותה בקלות. "תיכנסי, קליירי." קרא. נשמעה פתיחת דלת וסגירתה, ואז צעדים המתקרבים לעברו. לוק ישר ידע שמשהו לא בסדר. משהו בצעדים שלה, בהבעה שלה, אמר לו שקרה לה משהו.
"קליירי, מה קרה?" שאל בדאגה. היא נדה בראשה.
"שום דבר, באמת." הוא ליטף את שערה.
"קרה משהו עם סיימון?" הוא שאל. בשלב הזב קליירי נפלה אל בין זרועותיו, בוכה. לוק חיבק אותה וליטף את גבה, מנחם. הוא ניסה לנחש מה קרה, כשלפתע קפא. שאיפת אוויר אקראית מאפו הבהירה לו את העניין, יותר טוב מאשר היה אילו היה מתחקר אותה.
"ג'ייס..." אמר בשקט. קליירי הגבירה את בכייה והנהנה. לוק תפס אותה בעדינות בידה ומשך אותה למטבח הקטן המבולגן תמידית. הוא הושיב אותה על אחד מהכיסאות, והוציא מהמקרר בקבוק עם נוזל אדום – כתום דליל. הוא מזג אותו לכוס שקופה, והתיישב מול קליירי. כמובן שהייתה לו במקרר אספקת דם בשבילה ובשביל סיימון, אבל הוא רק רצה לתת לה משהו לשתות כדי להירגע. היא לא נראתה במצב רוח לאכול.
קליירי לגמה ארוכות מהכוס ולבסוף הניחה אותה בחזרה על השולחן, מביטה בלוק בארשת תודה. לאחר כמה דקות היא כבר הייתה רגועה מספיק כדי לספר לו, והיא התחילה לדבר. היא סיפרה לו איך היא הלכה לבר להיפגש עם חברתה, איך היא נאלצה ללכת, ההופעה הפתאומית של ג'ייס, סיימון, הנשיקה, ולבסוף המכות. לוק שתק לרגע, מעכל את הדברים.
"אני יודע שזה אולי נשמע מטופש, אבל... לדעתי כדאי לך לשכוח מזה. כל עוד את לא תיפגשי עם ג'ייס שוב, הכל יהיה בסדר." קליירי הרימה אליו את עיניה הרטובות. לוק חש צביטה בליבו. הוא היה רגיל לראות אותה עם הברק העוצמתי בעיניים, שרק הלך והתגבר מאז שהשתנתה.
"אתה חושב?" שאלה, ומשכה באפה.
לוק הנהן. "אני בטוח בזה."
קליירי ניגבה את עיניה בקצה השרוול שלה. היא לגמה את מה שנשאר מהמשקה שלוק נתן לה, דיברה עם לוק במשך כמה דקות נוספות על עניינים אחרים, ולאחר כמה דקות הלכה.
"איזבל ואלק אצלנו." התנצלה. לוק הנהן, חיבק אותה ונשק למצחה. לאחר שנסגרה הדלת מאחוריה, הוא התיישב על הכיסא במטבח שלו וחייך מספר מוכר. לאחר כמה צילצולים נשמע קול מעברו השני של הקו.
"הלו?"
"אפשר לדבר בבקשה עם ג'ייס?"
"מדבר."