שירשור לי ולגל ♥

טומי - "היה לי משעמם במלון... באתי לכאן. זה בסדר נכון?" שואל מרטין

לילי - אני שותקת, נותנת לטומי לענות.

טומי - "בטח." אני אומר

לילי - אני עוצמת עיניים, מקווה לישון.

טומי - "בוא נלך לחדר שלי. לילי די משעממת" אני צוחק

לילי - "תודה, אתה מדהים."

טומי - אני צוחק וקם על רגלי

לילי - "להתראות, תעשו חיים." אני אומרת ומתכסה בשמיכה שלי.

טומי - אנחנו הולכים לחדר שלי

לילי - אחרי כמה דקות אני שוב מזמינה את האווקס כדי לבקש משהו לשתות, והיא חושרת כעבור כמה דקות עם כוס אלכוהול.

טומי - "המסיבה הייתה די משעממת." מרטין אומר

לילי - אני לוגמת ארוכות מהכוס, עד שאני מסיימת אותה ואז הולכת לישון, הראש שלי מסתחרר.

טומי - "ספר לי על זה. אתה לא היית צריך לסבול את כל החיוכים האלה..."

לילי - אני נרדמת כעבור כמה דקות, וכנראה בהשפעת האלכוהול, הסיוטים שלי חוזרים.

כן יסמין, הם שומעים אותה צורחת.

טומי - "מה זה?!" שואל מרטין כשאנחנו מתיישבים על המיטה שלי, אני מביט סביבי, "לילי!" אני קורא ואנחנו מתחילים לרוץ לחדר שלה

לילי - הסיוטים שלי נוראיים ויותר מתמיד, ונוספים להם גם דברים לא הגיוניים בעליל.

טומי - אני פותח את דלת חדרה של לילי בחבטה,

מרטין - אני נכנס לחדר במהירות, ועיניי נפערות בפחד כשאני רואה את לילי.

טומי - "מה עושים?" אני שואל

מרטין - "מעירים אותה!" אני רץ אליה, ומנסה להעיר אותה. היד שלה חובטת בי אוטומטית, ואני עף אחורה, אבל היא מתעוררת. עיניה גדולות, מפוחדות.

טומי - "אני יודע למה שאלתי אותך מה עושים." אני אומר

מרטין - אני קם, מניח את ידי את הכתף שלי שספגה את המכה. "לילי, את בסדר?" אני שואל, מודאג.

טומי - "אני הולך להביא לה כוס תה קמומיל." אני אומר ויוצא מהחדר

לילי - מרטין מתיישב על המיטה לידי ומחבק אותי, מלטף את שיערי ומרגיע אותי. הלב שלי פועם במהירות.

טומי - אני הולך למטבח ומבקש שיביאו לי תה קמומיל אחרי שאני לא מצליח ולהכנס לשם בעצמי