שירשור לי ולגל ♥

טומי - אני חוזר עם זוג כוסות

לילי - טומי נכנס, ואני חוזרת על דבריי.

טומי - "נשאר עד שתרידמי." אני אומר

לילי - "אתם לא צריכים."

טומי - "אבל אנחנו נעשה את זה"

לילי - אני נאנחת. "אני מניחה שאין טעם להתווכח?"

טומי - "את מכירה את שנינו. אין מצב."

לילי - "ואם אני אבקש יפה?"

טומי - אנחנו מחליפים מבטים, אני ומרטין, "לא." אנחנו פוסקים ביחד

לילי - "גם אם אני ארביץ לכם?"

טומי - "פחד." אני אומר בציניות ועושה את עצמי נרתע

לילי - אני קמה. "אני לא צוחקת."

טומי - "גם אני לא."

לילי - "טוב לדעת." אני אומרת ומתכוננת לשלוח אליו אגרוף.

טומי - עם היד שיותר חזקה אצלי עכשיו אני תופס באגרוף שלה, ומקבל אגרוף כמעט באף עם היד השניה. "אחח!"

לילי - "אמרתי לך. עכשיו תעזוב את היד שלי."

טומי - אני עוזב את היד שלה, "אבל אני לא הולך."

לילי - "למה?" אני שואלת, נאנחת.

טומי - "כי את לא ממש שפויה עכשיו, יותר מהרגיל."

לילי - אני שולחת אליו מבט זועף. "באמת תודה." אני מעבירה את מבטי אל מרטין. "אולי אתה תהיה נחמד אליי?"

טומי - "אל." אני מזהיר אותו

לילי - "לא שאלתי אותך." אני אומרת לטומי. "תתעלם ממנו. תהיה נחמד אליי?" אני מחייכת אל מרטין במתיקות.

טומי - אני נשען על הדלת

לילי - אני מביטה במרטין בעיניים מתחננות. הוא מחייך, מתקרב אליי ומחבק אותי. "אז תהיה נחמד אליי?" אני שואלת שוב. "ברור שלא." הוא לוחש באוזני. אני רוטנת, טומי צוחק.

טומי - מישהו פותח את הדלת מאחורי ואני מועד לאחור, מי שזה לא יהיה תופס אותי. "תזהר." אני שומע, אני מסתובב. "הי אבא, מה אתה עושה פה בשעה כזאת?" אני שואל, מבולבל מעט