שירשור לי ולגל ♥

לילי - אני מתיישבת על המיטה.

טומי - "אין לי מה לומר." אני אומר לבסוף

לילי - "אתה לא צריך."

טומי - "אני כן."

לילי - "בקשר למה?"

טומי - אני מניד בראשי, "אני פשוט מרגיש שאני צריך לעשות משהו."

לילי - "אז תעשה משהו."

טומי - אני מתקדם לעברה ומנשק אותה

לילי - אני כורכת את ידי סביב צווארו ומנשקת אותו בחזרה.

טומי - אני מתנתק ממנה, פתאום כל הכאבים נעלמים. "זה טוב." אני אומר

לילי - אני מחייכת אליו, מושכת אותו לשבת לידי.

טומי - אני מחייך.

לילי - אני משפילה את מבטי, עדיין מחייכת ומשחקת בשולי החצאית.

טומי - "שובבה." אני צוחק ונשכב על המיטה.

לילי - אני מביטה בטומי, מרימה גבה ומתאפקת לא לצחוק. "מה?"

טומי - "שובבה." אני חוזר על המילה

לילי - אני צוחקת, מחזיקה את הבטן שלי מרוב כאבים.

טומי - אני מביט בלילי שניה במבט כזה שמנסה להבין את משמעות הצחוק ואז מוותר

לילי - אני מפסיקה לצחוק בהדרגה, ואז נשכבת ליד טומי.

טומי - "אנחנו זוג מוזרים, את יודעת? זוג מוזרים וזוג מגעילים."

לילי - "מוזרים אני מבינה. אבל מגעילים?"

טומי - "לשנינו יש בן זוג, במקרה שלך, או בת זוג, במקרה שלי. ואנחנו דיי... מתגנבים מאחורי הגב שלהם ומתנשקים. זה... מוציא אותנו שני דברים - קצת סוטים והרבה מגעילים."

לילי - "אני יודעת..." אני עונה בשקט.

טומי - "ובכל זאת זה לא מונע מאיתנו להפסיק."

לילי - אני שותקת. "אתה רוצה להפסיק?" אני שואלת לבסוף.