שירשור לי ולגל ♥

טומי - אני רואה אותם ממרוחק. מישהו פותח את החלון - אמא - "טומ'ס?" היא שואלת, אני מרים אליה את מבטי. "מה אתה עושה בחוץ?" היא שואלת.
"מחכה למרטין." אני אומר - היא מהנהנת וסוגרת את החלון.

לילי - אני מפנה את מבטי אל מרטין. "ביי, ליל." הוא אומר. אני מרגישה צביטה קטנה בלב, כמו בכל פעם כשקרא לי ככה.

מרטין - אני מחייך ומנשק את לילי נשיקה קטנה. אחר כך אני הולך לכיוון טומי.

טומי - "מה עוד לא גילית אצלה?" אני שואל בגועל. הוא מחייך. "הודות לך, אני חושב שכבר לא ישעמם לי." הוא צוחק ואני קם. אנחנו נכנסים לבית שלי.

לילי - סיידי מביטה בי. "מה?" אני שואלת. היא מכחכחת בגרונה. אני מגלגלת עיניים בחיוך. "תודה." אני אומרת, והיא מרוצה.

טומי - "טומ'ס, מרטין," אומרת אמא. "שבו לאכול - הכנתי מרק." אמא אומרת

לילי - "יורד שלג. ראית?" סיידי שואלת כשאנחנו נכנסות.

טומי - "מעולה." אני אומר ומתיישב. "עוד שבוע הסבב..." אומרת אמא. אני מרכין ראש למרק שהוגש לי. "קטניס לא יוצאת איתנו נכון?" אני שואל. "לא. אבל אבא שלך והיימיטץ' יוצאים." היא אומרת ואני כמעט נחנק.

לילי - אני מביטה דרך החלון בהפתעה. "לא ממש." אני אומרת. "היית עסוקה מדי." סיידי מחייכת. אני מסמיקה.

טומי - "למה הוא?!" אני שואל בעצבנות. "כי קטניס ואבא שלך חושבים שהוא צריך לחזור להיות בעיניינים, השד יודע למה, זה מה יש. הוא יוצא איתכם וזהו."

לילי - אמא מופיעה פתאום מולנו. "שלום." היא אומרת. "שלום, גברת הות'רון." סיידי אומרת. "בואו לאכול. יש עוף ותפוחי אדמה."

טומי - אני לוגם מהמרק שלי. אבא נכנס להפסקת צהריים. "שלום." הוא אומר. "למה היימיטץ' יוצא איתנו?" אני שואל. "למה הברזת השבוע שוב?" אבא שואל. אני קופץ שפתיים. "זה לא היה בכוונה." אני אומר. "גם זה." אבא אומר ונושק לאמא שלי.

לילי - אני וסיידי מתיישבות מול השולחן הערוך.

טומי - אני לוגם עוד לגימה

לילי - "טעים?" אמא שואלת. סיידי מהנהנת. "כן." אני אומרת. "תודה."

טומי - "רוצה עוד?" אני שואל את מרטין שגמר את המרק. "קצת." הוא אומר. אני קם לשים עוד מרק בצלוחית שלו.

לילי - אחרי שאני וסיידי מסיימות לאכול מנה שנייה, אנחנו עולות לחדר שלי.

טומי - אני מביט באבא ואמא כשהם יוצאים בלי לשים לב שהמרק ששמתי בצלוחית עולה על גדותיו ושורף לי ביד. "אח!!" אני קורא.

אאוץ'

לילי - סיידי מביטה בי במבט מרוצה אחרי שאני סוגרת את הדלת. "מה?"

טומי - "בדיוק באתי להעיר לך על זה..." ממלמל מרטין.

לילי - "כשאני צודקת, אני צודקת." היא אומרת ואני נותנת לה מכה קטנה בכתף. היא צוחקת.

טומי - "מאוחר מידי." אני אומר במרירות.

באנגלית זה נשמע יותר טוב - "too late"

לילי - "צריך להכין שיעורים." אני אומרת לה כשהיא לא מפסיקה לצחוק. זה משתיק אותה.

טומי - אנחנו עולים לחדר שלי. הוא לא מבולגן, כרגיל. אנחנו מתיישבים על המיטה ומשחקים שחמט. לא שיש לנו משהו יותר טוב לעשות

לילי - "קדימה." אני אומרת וסיידי נאנחת. אנחנו מתיישבות להכין את השיעורים בהיסטוריית המשחקים. אושר.

טומי - אנחנו משחקים, אני מנצח. צפוי מידי - כואב מידי.