עוד שירשור! שירשור לגל ולי 3> עיר של...

אנאבל - "לא כשהוא מנסה להרוג אותך פעם בחודש. ניצחתי."

קתרין - אני שותקת, "מה את מנסה להשיג בזה?"

אנאבל - "לגרום לך לספר לאמא שלך שיש לך חבר ערפד."

קתרין - "היא תנסה לחתן אותי תוך שעתיים."

אנאבל - "מה רע בזה?"

קתרין - "שאין לי כוונה להתחתן עם מישהו שאני לא אוהבץת"

אנאבל - "אה. עם מישהו אחר. הבנתי."

קתרין - "אני יודעת שבשביל תומאס אני סתם אופנה חולפת, אבל..."

אנאבל - אני נעצרת בפתאומיות ותוקעת את עיני בעיניה. "קייט." אני אומרת ברצינות. "לעולם אל תחשבי ככה."

קתרין - "אנה, מעולם לא חשבתי ככה. את מפרשת דברים לא נכון. התכוונתי לומר שאני פשוט רוצה לחשוב שיש סיכוי שיכבדו אותו כבן זוגי ולא כמישהו שצריך להרוג."

אנאבל - "אם תרצי את זה מספיק, את תוכלי לגרום לזה לקרות."

קתרין - אני שותקת. סבסטיאן מגיע משום מקום ומחייך לעברי, "אולי את לא רוצה מספיק." אנה אומרת ומביטה לעברו, אני לא עונה לה

אנאבל - סבסטיאן מביט בנו לרגע, אבל לא אומר דבר.

קתרין - "היי סבסטיאן. חזרת מהר." אני אומרת

אנאבל - "היה לי בשביל מה להזדרז." הוא מחייך בלבביות. אני מקיאה בתוכי.

קתרין - "אז בואו נלך." אני אומרת וממהרת לקחת את כפפת היד שלי.

אנאבל - "קדימה, קייט." אני מזרזת אותה.

קתרין - אני חורצת לשון

אנאבל - "מאוד בוגר מצידך." אני לוחשת באוזנה כשאני חולפת לידה.

קתרין - "אני בהחלט מרגישה בוגרת." אני צוחקת

אנאבל - אני מגחכת.

קתרין - אנחנו הולכות אחרי סבסטיאן

אנאבל - "איפה אתה גר, סבסטיאן?" אני שואלת.

קתרין - "על התעלות." אני אומר

אנאבל - "זה מסביר הכל."