שירשור לי ולגל ♥

לילי - "למה זה כן קשור?"

טומי - "אני לא יודע על מה דיברת עם סיימון, אבל זה לא נראה לך מוזר שג'וש לא דיבר עליו מעולם? אף אחד לא ידע על קיומו בכלל עד אתמול. אני לא יודע... כנראה פשוט את יודעת המון ולא מספרת לי. אבל הקטע הוא... שאנחנו ביחד כאן, זוכרת? אני לא רוצה סודות לא כל עוד אנחנו ביחד. את יותר מידי כהה בשביל לקרוא אותך." אני אומר.


אין... אתה פשוט סיימון... או דייוויד חחח ♥

לילי - אני מתיישבת קרוב יותר לטומי. "תראה... סיימון... חי בסוג של... אמממ בית משוגעים."

טומי - "כן... הבנתי את זה לבד לפי מה שכתוב על החולצה שלו." אני אומר

לילי - "מה?" אני שואלת, מבולבלת.

טומי - "מוסד ארנסרן. ע"ש וינצ'ר ארנסרן. מחוז 4." אני מדקלם את הכתוב על החולצה. "כולם יודעים שוינצ'ר היה המנצח הראשון שהבין מה ההשלכות של הניצחון ופתח את המוסד הזה."

לילי - אני שותקת. "מה זאת אומרת אני יותר מדי כהה בשביל לקרוא אותי?" אני שואלת לבסוף.

תותי פרוטי D: כתב:

אין... אתה פשוט סיימון... או דייוויד חחח ♥

טומי - "ההפך משקופה."

חחחחחח חמוד. ויותר דיוויד.

לילי - "אני יודעת מה זה כהה." אני אומרת. "יודע מה, תשאל אותי כל שאלה ואני אענה לך."

טומי - סחרחורת חזקה ביותר וחולשה מוזרה תוקפת אותי ואני מביט בלילי. "את אוהבת אותי?"

לילי - אני מביטה בו כמה שניות, ואז מהנהנת.

טומי - "את בטוחה?"

לילי - אני מנשקת אותו כתשובה.

טומי - אני לא מנסה לברוח. "אני כולי דביק." אני מתחמק פתאום. "אני יכול להתקלח אצלך? אין לי ממש חשק ללכת לחדר שלי..." אני מבקש ומושך בכתפי

לילי - "כן, בטח."

טומי - אני קם בעקימות והולך לשירותים.

לילי - אני מביטה בו נכנס לשירותים ונשכבת על המיטה.

איכככ... היא מלאה במלח ים וחול...

טומי - מתקלח

גאון. היא בדיוק עמדה לשים לב לזה.

לילי - אני קמה במהירות מהמיטה ומביטה בה. טומי צדק. המיטה שלי עכשיו מלאה חול.

טומי - מתקלח

לילי - אני אכנס להתקלח גם אחר כך...

טומי - אני מסיים להתקלח ומוציא מגבת מהארון. "לעזאזל." אני רוטן לעצמי כשאני מגלה שאין לי כאן בגדים נקיים.

לילי - אני מחכה שטומי ייצא.

טומי - אני דופק על הדלת מבפנים. "אממ לילי?"

לילי - "כן?"