שירשור לי ולגל ♥

לילי - אני שותה מכוס המים שלי.

טומי - "תודה. היה טעים. לילי."

לילי - "אין בעד מה..." אני ממלמלת.

טומי - אני מפנה את הצלחת שלי לכיור ושוטף אותה.

לילי - אני קמה בעקבות טומי, לוקחת את הצלחות שלי ושל אמא לכיור ושוטפת אותן. "אתה נשאר פה, טומי?" אמא שואלת.

כן, אבל הוא הולך אחר כך. אל תהרסי את התכניות שלי בבקשה.

טומי - "אני מניח שאני אשאר עוד קצת..." אני ממלמל

לילי - "מעולה." אמא מחייכת וקמה.

טומי - אני מביט לרגע על לילי ואז מנגב את הצלחת

לילי - אמא מרימה את הסיר המלא למחצה ומניחה אותו על השיש, בעוד אני מחכה שטומי יעביר את המגבת אליי.

טומי - אני מניח את הצלחת על הייבוש ומעביר ללילי את המגבת. אני רוחץ את הכוסות.

לילי - "תודה." אני אומרת ומנגבת את הצלחות. כשאנחנו מסיימים לנקות ולסדר, אמא מציעה לנו לעלות למעלה, לחדר שלי.

טומי - אני רוצה למחות אבל נכנע לבסוף.

לילי - "בוא." אני אומרת לטומי ועולה במדרגות.

טומי - אני הולך אחרי לילי.

לילי - אנחנו נכנסים לחדר וטומי סוגר את הדלת אחריו. אני מתיישבת על המיטה שלי.

טומי - "את הולכת לנזוף בי על זה שנפרדתי ממך?"

לילי - "לא. למה שאני אעשה את זה? זאת בחירה שלך, לא כדי שאני אפריע לך להיות עצמאי." אני אומרת בציניות חלקית.

טומי - "אז מה?"

לילי - "מה אז מה?"

טומי - "אז עכשיו את תתייחסי אלי כאילו אני אויר. גם היום."

לילי - "זה מה שאתה רוצה?"

טומי - "ממחר. לא מהיום.."

לילי - "בסדר."

טומי - "אז.. מה?"

לילי - "לי יש כמה דברים שאני צריכה לענות לך, אם הבנתי נכון, ולך יש כמה דברים שאתה צריך לענות לי. אז אתה תתחיל לשאול, ואחר כך אני."