שירשור לי ולגל ♥

טומי - קטניס נכנסת. "רק רציתי לעדכן. פרים בדרך עם הנוגדן. אבל אני עדיין לא מבינה מה קרה.." היא אומרץ

לילי - "יופי." אני אומרת. "צריך משהו? עזרה?" אני שואלת. אמא חושבת ומהנהנת. "כן. אני צריכה שתלכי לשים לו מגבת רטובה על המצח. עולה לו החום. אני לא יודעת אם זאת תגובה נורמלית...." אמא מקמטת את מצחה. אני מהנהנת ומשאירה את אמא וטומי לבד.

טומי - אני שואף אויר.

לילי - אני נכנסת לשירותים, לוקחת מגבת ומרטיבה אותה. אני יורדת למטה ובדרך שומעת את אמא מדברת אל טומי. "אז מה קרה שם?" היא שואלת.

טומי - "שיחקנו כדורגל."

לילי - אני נכנסת לסלון. מרטין נמצא שם, לבד, שוכב מעולף על הספה. אני מתקרבת אליו ומניחה בזהירות את המגבת על המצח שלו.

טומי - "ו...?" קטניס שואלת. "מה ו...? זהו. הוא קרס על הרצפה ואמר שיש נחש."

לילי - מרטין מתחיל למצמץ בכבדות, ולבסוף פוקח את עיניו. "נחש..." הוא ממלמל, מעורפל. "הכל בסדר, מרטין. אני לילי. אל תדאג. יהיה בסדר."

טומי - "זהו?" היא שואלת. "לא מה שציפית, מה?" אני אומר. "לא.. זה רק..."

לילי - מרטין מושיט את ידו למצחו ולשערו שנספג מים מהמגבת. "זה בסדר. זאת רק מגבת." אני מרגיעה אותו ומתיישבת על השולחן לידו. "אתה צריך משהו?" אני מציעה לו.

טומי - "אני לא מאמין." אני אומר

לילי - מרטין מניד בראשו באיטיות ואז עוצר. "מה קרה שם? הייתי עם טומי, ושיחקתי כדורגל... ואז היה נחש וטומי הלך לקרוא לעזרה... ו... הוא חזר עם אבא שלך... ואני לא זוכר יותר." הוא אומר.

תרדימי אותו!!

טומי - "מה קרה?" קטניס שואלת. "למה הכל קורה דווקא עכשיו? הכל!"

טוב....

לילי - אני מביטה בו. "הם הביאו אותך לפה. אל תדאג, אנחנו מטפלים בך." מרטין מהנהן ומתעלף שוב.

טומי - "טומי..." קטניס אומרת. "למה הם לא מגיעים מהר יותר?!" אני שואל בעצבנות.

לילי - אני ממשיכה להביט במרטין. תכנית מתחילה להתגבש במוחי. אני מחייכת חיוך קטן ועולה בחזרה למעלה.

טומי - "טומי... הם יהיו בקרוב." היא אומרת. "ועד אז הערס יכול להגיע לו ללב או לריאות או למוח והוא ימות!!" אני מתנפל.

ארס

לילי - אני נכנסת לחדר, ומספיקה לשמוע את סוף המשפט של טומי. "מרטין התעורר." אני מודיעה.

טומי - "זה לא משמח אותי." אני אומר.

לילי - "למה לא?"

טומי - "כי בטח גרמת לו לדבר. אז הוא דיבר. וזה אומר שהארס ממהר."

לילי - "מה?" אני שואלת, מבולבלת.

טומי - "אנימבין שזה מסובך בשבילך."

לילי - אני שולחת אליו מבט זועף.

טומי - אני מתיישב. "אני אלך להתקשר לפרים..." קטניס אומרת.