הלוו? מה נהיה? את הולכת לדרג? יש לי עוד דירוגים שמחכים P::
בכ"א - לא יכולתי שלא להזדעזע מג'ייס וסיימון:
"
לא בלי דם. ג'ייס עזב את חולצתו של סיימון והפשיל את שרוולו הימני מעלה באמצעות שיניו. הוא השתמש בקצה המשונן של היתד השבורה וחתך פצע עמוק לאורך פרק ידו. דם נבע אל פני עורו. הוא הפיל את היתד, וזו פגעה ברצפת המתכת בקול קרקוש. הוא הריח את דמו שלו באוויר, חריף ונחושתי.
הוא השפיל מבט אל סיימון, שלא נע. הדם זלג עכשיו במורד ידו של ג'ייס, ופרק ידו כאב. הוא החזיק אותו מעל פניו של סיימון, הניח לדם לנטוף במורד אצבעותיו, לזלוג לתוך פיו של סיימון. לא הייתה תגובה. סיימון לא נע. ג'ייס התקרב; הוא כרע ברך מעל סיימון עכשיו, נשימתו העלתה עננות לובן באוויר הקפוא. הוא רכן מטה, ולחץ על פרק ידו המדמם אל פיו של סיימון. "שתה את הדם שלי, אידיוט," לחש. "שתה אותו."
...
"סיימון?" אמר ג'ייס.
סיימון התרומם. הוא נע במהירות שלא תיאמן, הפיל את ג'ייס לרצםה והתגלגל מעליו. ראשו של ג'ייס פגע ברצפת המתכת וקול הדהד באוזניו כששיניו של סיימון שקעו לתוך צווארו. הוא ניסה להתפתל ולהמלט, אבל זרועותיו של הצעיר שמולו היו עבותות ברזל. הן הצמידו אותו לרצפה והאצבעות ננעצו בכתפיו.
אבל סיימון לא הכאיב לו - לא ממש - הכאב שהתחיל בחריפות נמוג למעין צריבה עמומה. נעים כפי שצריבת האסטלה היתה לפעמים נעימה. תחושת שלווה מנומנמת חלפה בעורקיו של ג'ייס והוא הרגיש איך שריריו נרפים; הידיים שניסו לדחוף את סיימון מעליו לפני רגע חיבקו אותו עכשיו קרוב יותר אליו. הוא הרגיש את הלמות ליבו, הרגיש איך היא מאטה, איך הפעימות העזות נמוגות להד חרישי יותר. עלטה מהבהבת הזדחלה אל שולי שדה הראייה שלו, יפהפייה ומשונה. ג'ייס עצם עיניים -
כאב פילח את צווארו. הוא התנשף ועיניו נפקחו; סיימון ישב עליו, זקוף, ונעץ בו מלמעלה מבט בעיניים פעורות לרווחה, כף ידו על פיו. פצעיו של סיימון נעלמו, אבל דם טרי הכתים את חזית חולצתו.
...
"יכולתי להרוג אותך," אמר. הייתה מעין תחינה בקולו.
"הייתי נותן לך," אמר ג'ייס.
סיימון בהה בו מלמעלה, ואז השמיע יבבה באחורי גרונו. הוא התגלגל מעל ג'ייס ונחת בברכיו על הרצפה, כשהוא מחבק את מרפקיו. ג'ייס ראה את קווי המתאר הכהים של עורקיו של סיימון דרך העור החיוור של גרונו, קווים כחולים וסגולים מתפצלים. עורקים מלאי דם.
הדם שלי. ג'ייס התיישב.
...
"אני מצטער," אמר סיימון. "אני כל כך מצטער."
רונת הריפוי עשתה את שלה. ראשו של ג'ייס החל להתבהר וההלמות בחזהו האטה. הוא נעמד, בזהירות, וציפה לגל סחרחורת, אבל הוא הרגיש רק מעט חלש ועייף. סיימון עדיין כרע על ברכיו ובהה בכפות ידיו. ג'ייס הושיט יד ותפס בגב חולצתו, ומשך אותו לעמידה. "אל תתנצל," אמר, ועזב את סיימון. "רק תזוז. ולנטיין מחזיק את קליירי ואין לנו הרבה זמן"
"
חחח כן כן, אני באמת העתקתי הכל D: זה קטעים מהקטע הגדול שהייתי חייבת להראות לך כמה מטרידים הם. אני חושבת שאלכסנדר (XD) לא צריך להתבייש בפני ג'ייס, אני חושבת שגם הוא גיי XD חחח
ואני ממש מעדיפה סתמצ'יק על מוצץ דם או גוויה מהלכת ): חה חה חה חה חה D: צדקתי, צדקתי ו-צדקתי! מוחעחעחחעחע D: אה כן - וגמרתי את הספר (:3