לכל הצופים: אנא הביאו אטמי אוזניים. בתודה, החופרות XD

את!

איאן, מתוק שלי, מה אתה עושה?

הממ.. יסמין?

כן?

למה שלחת לי את התמונה פעמיים?

וואי, תשמעי. שמתי עדשות כי פחדתי שיישברו לי המשקפיים היום כי יצאתי מהבית, ועכשיו חזרתי לחדר שלי ואני בוהה במחשב, במערכת שעות, בספרים שלי ואני כזה "אומייגאד! אז ככה אנשים רואים! מגניב!" כי יש לי חרא משקפיים.

חחחחח מה?

חחח לא משנה. מסובך.

מתכוננת לסיום הספר? כי ממש בא לי לקרוא אותו כבר. והוא שלי.
bring the boys back home!!

המממ... לא, לא ממש. אולי ביום שלישי. או רביעי. נראה.

לאאאאאאאאאאא

מצטערת. אצלי לשבת ולקרוא במשך ארבע וחצי שעות לא בדיוק נקרא חיי חברה, אע"פ שזה מהנה ביותר.

קריאת ספר מפתחת חיי חברה יותר מהכל! אני יכולה להתאהב בדמויות ולהאמין שהן יאהבו אותי ולחזור לשיחות היותר נחמדות שוב ושוב ושוב

זה מפתח חיי חברה דמיוניים, יקירתי. זה לא טוב.

למה? אין לי מושג על מה את מדברת
(רוצה כוס תה, ג'ם?)

בטח, מתוקה. הכל יהיה בסדר.
(כן... כן... תודה, אני אבדוק אם זה אפשרי, דוקטור.)

חחחח. דיי גל - אם לא תוכלי לקרוא מחר ומחרתיים תביאי לי מחר את הספר, יש לי מלא מלא זמן פנוי כי אין לי שיעור ויש סיכוי טוב מאוד שאסיים אותו עד יום שלישי בערב

המפ... נשמע טוב. אבל לא, תודה.

גל! נווו בבקשה! ממילא לא יהיה לך זמן. וחוץ מזה - זה הספר שלי. ואני דורשת אותו

חה. לא.

גל, אני אסביר לך את זה ככה שתביני -
זה הספר שלי. אני מבקשת אותו מאוד יפה. כי הוא שלי. אני מבטיחה לא לגלות לך ספויילרים וכיו"ב.

נמפ. אם אני לא אשכח אותו בטעות בבית, אני אחשוב עלייך. סגרנו?

נוו צ'שייר צ'רץ' שלי. אני מתחננת אלייך. כי את חשובה לי. ואני אהיה מאוד שמחה ואסגוד לך שבוע.

נחשוב עלייך, ג'ם יקירתי. נחשוב עלייך.