פנימיית ליברטי. שירשור ((:

איזבל - "קרטר!" אני קוראת בהקלה. אני רצה אליו ומחבקת אותו. "אאוץ'..., הוא ממלמל. אני מרפה ממנו במהירות. "סליחה."

דיוויד - קרטר מפנה את מבטו אליי, ואני מחייך אליו חצי חיוך. "קר', אתה זוכר מה קרה שם?"

קרטר - אני מביט על האחות שמודדת לי - ככל הנראה - לחץ דם. "אני חושב שנוכל לדחות את השאלות האלה לאחר כך..." אני ממלמל. אבא נכנס לחדר וזה מרגיש כאילו סופה נכנסה. ג'ונתן וגרייס אחריו. "אני חושבת שאאלץ מארבעתכם לצאת מהחדר בבקשה." אומרת האחות.

דיוויד - "אתה בסדר עם זה?"

קרטר - "זה אבא שלי דייויד," אני אומר.

דיוויד - אני מביט על הגבר שנכנס לחדר, במבט קל של הפתעה. "בסדר. נראה אותך אחר כך." אני אומר ויוצא, גרייס, ג'ונתן ואיזבל באים אחריי.

קרטר - "ירידה של לחץ דם." האחות אומרת, היא מורידה את המדד מהיד שלי וםונה לארונית, "אני ממליצה שתיקח את זה" היא מושיטה לי טבליות של כדורים, "קח את זה 10 ימים ותחזור אלי לבדיקה, בכל מקרה - בכל פעם שאתה מרגיש לא במיטבך באופן חריג, תגיע אליי. היו לך מקרים כאלה קודם?" היא שואלת. "אני חושב שהתעלפתי לפני זמן מה במקלחת." אני נבוך. אבא נועץ בי מבט מופתע, "לא הייתי סגור." אני מסביר. "תהנה משאר הערב, קרטר." האחות אומרת.

לא הייתי סגור?

דיוויד - אנחנו ממתינים לקרטר בחוץ, איזבל ואני מחליפים מבטים עוינים מפעם לפעם.

לא לנטוש את גרייס, יסמין.

גרייס - "אני מקווה שהוא בסדר." אני אומרת

דיוויד - "הוא יהיה בסדר." אני אומר בביטחון.

איזבל - "כמה זמן אתם חושבים שזה ייקח?"

קרטר - "אני בסדר. תודה על ההתעניינות." אני יוצא מחדר האחות, "לחץ דם נמוך. זה הכל." אני מסביר.

איזבל - אני מחייכת אל קרטר. "טוב לדעת. אתה רוצה לחזור לנשף? או ללכת לחדר שלך?"

קרטר - "אני חושב שאני אלך לנוח." אני נושק לה על המצח.

איזבל - אני מהנהנת. "בסדר. תנוח."

דיוויד - אני פולט בשקט נשיפת 'ברצינות? איכס.'

קרטר - "אני חושב שגם אני אפרוש." ג'ונתן אומר. אני מחייך אליו ואנחנו הולכים, "בואנו נוטה!" אני אומר לכולם והולך למעונות

קראת את המחשבות שלי. גם אני תיכננתי שג'ונתן ילך.

דיוויד - "לילה טוב!" אני קורא אליהם, והם נעלמים בקצה המסדרון. אני פונה לגרייס. "שנחזור לאולם?" אני שואל.

ג'ונתן - אנחנו מגיעים לחדר. אני שומע את קפיצי המיטה חורקים מעט כשקרטר מתיישב על המיטה שלו.

קרטר - "העולם הזה דפוק."

אהמגרייסאהמ

ג'ונתן - "ספר לי על זה." אני אומר. "אני יוצא קצת החוצה, טוב?"

קרטר - "לאן בדיוק?" אני שואל.

גרייס - "אני חושבת שהערב הזה הספיק לי ביותר. אלא עם אמלי סנדי באה להופיע." לפי המבט של דייוויד אני מבינה שלא. "אז, אני לא רוצה לחזור פנימה."

דיוויד - "אז את רוצה גם לחזור לחדר?"

ג'ונתן - "החוצה. להתאוורר." נשמעת דפיקה בדלת. "ביי, קרטר." אני אומר ויוצא החוצה, פותח לאדם שבכניסה את הדלת.

קרטר - "נייתן." אני מתחיל לומר אבל הוא יוצא החוצה. ומישהו עומד בכניסה.

גרייס - "בוא." אני מושכת אותו אחרי

דיוויד - אני הולך אחרי גרייס. "לאן?" אני שואל.

ניקולס - "היי, קר'."

גרייס - "לשקט."

קרטר - "היי ניק." אני אומר באותה נימה

דיוויד - "החוצה?" אני תוהה בקול.

ניקולס - אני סוגר את הדלת ונועל אותה אחריי, מתיישב על המיטה ליד קרטר.

גרייס - "אני רק רוצה לנוח איפשהו בשקט. אולי נלך לחדר שלך?"

קרטר - "אני חתיכת דרמה קווין." אני אומר בצחוק, "מתעלף ועושה בעיות. אבא שלי בטח חושב שאני עושה צומי."

דיווויד - "בסדר. בתקווה שתומאס לא יהיה שם."

ניקולס - "מתעלף? מה זאת אומרת? מתי התעלפת?"