שירשור לי ולגל ♥

סיימון - "מתלווה לסיור."

לילי - "נחמד לראות אותך פה."

סיימון - "למה? כי אני פשוט הורס?"

לילי - "ושחצן." אני צוחקת.

סיימון - "ומופרע."

לילי - "למה אתה אומר את זה כל הזמן?"

סיימון - אני מושך בכתפיי, "כנראה כי ככה אני מכיר את עצמי."

לילי - "אז אולי תנסה להכיר את עצמך בדרך שונה."

סיימון - "זה קשה משאת חושבת, בגיל 7 שברתי לילד בכיתה ו' את היד."

לילי - "איך ולמה?"

סיימון - "זרקתי עליו אבן.. הוא היה ממש מעצבן."

לילי - "אני בטוחה שתוכל. אתה רק צריך לנסות."

סיימון - אני מחייך

לילי - "מה?"

סיימון - "איפה הבלונדיני , שנאם איתך? תקראי לו רגע."

לילי - "קוראים לו טומי."

סיימון - "תקראי לו."

לילי - אני מגלגלת עיניים. "חכה שנייה." אני הולכת לכיוונו של טומי ונוגעת בכתפו.

טומי - אני קופץ כשמישהו נוגע בכתפי

לילי - "היי, תירגע. לא באתי להרוג אותך." אני מחייכת.

טומי - 'את הורגת אותי ברגע זה.' אני רוצה לומר, במקום זאת אני אומר: "מה קרה?"

ליל - "בוא שנייה. סיימון רוצה לדבר איתך."

טומי - אני נאנח והולך אחריה.

לילי - אני חוזרת עם טומי אל סיימון. "סיימון, זה טומי. טומי, סיימון. סיימון הוא אח של ג'וש." אני מכירה ביניהם בקצרה.

טומי - אני שותק