שירשור לי ולגל ♥

לילי - מרטין מביט בי במבט מתחנן. "לילי..." הוא אומר. אני נאנחת. למה הוא עושה לי את זה?? "בסדר..." אני אומרת.

טומי - אנחנו הולכים לאחו. לא רחוק מהבית שלי. "במקומך הייתה לי טראומה מכאן..." אני לוחש למרטין. הוא מחייך, "אני לא כמוך, טעות לא חוזרת פעמיים." הוא אומר. כן - הוא היחיד שידע חוץ מלילי שהייתי ביער.

לילי - אני הולכת לצידו של מרטין, ידי בידו.

טומי - אנחנו מגיעים לאיזה חור באחו.

לילי - "אז מה אנחנו עושים פה?" אני שואלת את מרטין.

טומי - אני מתיישב על סלע יבש.

לילי - "את תראי." מרטין אומר במסתוריות.

טומי - אני מפנה מקום לידי ללוסי.

לילי - אני מביטה בטומי ולוסי.

טומי - לוסי מוציאה משום מקום סיר מרק.

לילי - אני מכווצת את מצחי. "מה...?"

טומי - "מרק חם. לחימום גרונות." מסבירה לוסי

לילי - אני מעבירה את מבטי אל מרטין.

טומי - "אנחנו לא הולכים לשיר... נכון?" אני שואל.

לילי - אני מגלגלת עיניים.

טומי - "נראה לך?! אם אני אשיר אפילו בתפר ישברו החלונות. אוי סליחה לוסי...." אומר מרטין. "זה בסדר." לוסי אומרת.

לילי - אני מחייכת. "אז מה התכנון?"

טומי - "מה דעתכם שנשחק אמת או חובה?" שואלת לוסי. אני מחייך חיוך לעבר לילי, אני לא שכחתי את הפרצוף שלה כשהיא הורידה את החולצה...

לילי - אני מרימה את מבטי לעבר טומי. הוא מחייך אליי. אני משפילה את מבטי בחזרה. "לא שיחקתי אמת או חובה כבר חצי שנה." אני אומרת.

טומי - "אני אוהב את הרעיון." אני מודה. אולי בגלל שאני מת להציק ללילי ואולי בגלל שזה עשוי להעלים את המתח ששורר באוויר

אוי, חמוד.

לילי - אני מושכת בכתפיי. "קדימה."

טומי - אני לוקח בקבוק זכוכית ריק שכנראה הביאו מבעוד מועד ומסובב על צלחת חלקה. "קדימה לילי, תשאלי אותי." אני אומר ומביט בה.

לילי - "אמת או חובה?" אני שואלת.

טומי - "אמת." אני אומר

לילי - "אוקי. אמת ש..." אני עצרת לרגע. "אמת שכל דבר שאמרת או עשית במשחקים היה אמיתי באותו זמן?" אנ שואלת, סתם כי אין לי משהו יותר טוב לשאול.